ע"ע 1027/01

תקציר

ההחלטה לסיים את העסקתו של ד"ר גוטרמן במכללת עמק יזרעאל הוגדרה כבלתי חוקית בשל העובדה שהמכללה לא העניקה לו זכות טיעון בטרם החליטה שלא לחדש את מינויו. המכללה טענה כי החופש האקדמי פוטר אותם מחובה זו, בטענה כי המרצים נקלטים תחילה על בסיס תנאי, ללא חידוש מובטח. עם זאת, בית המשפט דחה זאת, והדגיש את זכות הטיעון כעיקרון משפטי יסודי החל גם במסגרות אקדמיות. בית הדין קבע כי על המכללה לאפשר לעובדים להציג את טיעוניהם לפני החלטות פיטורים, והדגיש כי זכויות אלה הן חלק בלתי נפרד מנוהלי עבודה הוגנים. ד"ר גוטרמן, שהיה שותף פעיל בהקמת ארגון הסגל במכללה, טען כי פיטוריו היו נקמה. המכללה ייחסה זאת לכישוריו ולצרכי הארגון מחדש המחלקתי. למרות שבית המשפט המחוזי לא מצא אף אחת מהטענות מוצדקת לחלוטין, הוא הכיר במערכת היחסים המתוחה בין ד"ר גוטרמן לבין ראש המחלקה החדש כבעלת השפעה אפשרית. כך או כך, ערכאת הערעור התמקדה בחוסר ההגינות הפרוצדורלית בכך ששללה מד"ר גוטרמן דיון מקדים, קבעה כי הפיטורים פסולים ופסקה לו פיצוי כספי בסך 65,000 ₪ (~ משכורת של שישה חודשים) בתוספת 7,500 ₪ עבור הוצאות, שכן ההשבה נחשבה בלתי מעשית בהתחשב במערכת היחסים העכורה ובזמן שחלף.