ת"א 9315-09-12

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסיווג תביעה משפטית ושכר הטרחה הנוסף שהתובעים נדרשים לשלם עם הגשתה. עניינה של התביעה הנטענת במעשים פסולים הנגרמים לעוגמת נפש, והתובעים מבקשים פיצוי בגין ראשי נזק שונים. הסוגיה הראשונה אליה מתייחס בית המשפט היא האם יש לסווג את התביעה כתביעה בגין "נזקי גוף", הגוררת תשלום ספציפי. בית המשפט מציין כי המונח "נזקי גוף" אינו מוגדר בפקודה הרלוונטית, אך ניתן להסיק הנחיות מדברי חקיקה וכתבים משפטיים אחרים בנושא. בית המשפט מפרש את המונח באופן ליברלי ומגיע למסקנה כי בניגוד לנסיבות במקרה קודם (ראלב מנצור), המצוקה הנפשית שחוו התובעים, אף שהיא משמעותית, אינה עולה כדי נכות נפשית. לפיכך, לא ניתן לסווג את תביעת התובעים בגין עוגמת נפש, שאינה מהווה ליקוי גופני או נפשי, כתביעה בגין "נזקי גוף". הסוגיה הבאה נוגעת לעיקרי הנזק הנתבעים על ידי התובעים: פיצויים עונשיים, הפרת חובה חקוקה, ופגיעה ופגיעה בכבודו של המנוח. בית המשפט מצדד במבקשים וקובע כי תביעות פיצויים עונשיים אינן בעלות אופי נזיקי, אלא ממוניות באופיין. לכן, תביעות אלו חייבות להיות מלוות בתשלום האגרה הרגילה בגין תביעות נזיקין ממוניים. באשר לתביעה בגין הפרת חובה חקוקה, בית המשפט מוצא כי טענה זו אינה הגורם לנזק הנטען של התובעים, ולכן יש לסווגה באותו אופן כמו תביעות נזיקין. על התובעים לשלם את האגרה המקבילה בגין תביעה זו. לבסוף, התביעה בגין פגיעה בכבודו של המנוח נחשבת לתביעת נזיקין מובהקת. טענות התובעים בדבר פגיעה בכבודו של המנוח עקב הטיפול בגופת יקירם, אם יוכחו, יזכו אותם בפיצויים. לפיכך, חלק זה של הבקשה נדחה. לסיכום, לתובעים יש 30 יום לפרט את הסכום הנתבע בגין פיצויים עונשיים והפרת חובה חקוקה ולשלם את שכר הטרחה המתאים. אם לא יעשו כן, חלקים אלה של התביעה יימחקו. הבקשה נדחית ביחס לתביעה בגין פגיעה ופגיעה בכבודו של המנוח, והתובעים רשאים להמשיך בתביעה זו כפי שהיא.