ע"ש 703/03

תקציר

המבקש והמשיב חלקו על מועד הגשת הערעור, שסבר תחילה כי הוא 15.6.00, אך מאוחר יותר אושר ליום 15.2.01. בירור זה הוביל לסכום תביעה מתוקן בסך 49,524 ₪ על ידי המבקש, אשר ביקש פיצוי נוסף. בהחלטת ועדת הערר צוין כי יש לפצות את המערער על בסיס "החוק", בהתייחס לחוק מס רכוש. מבלי להיכנס לעומקה של סמכות הוועדה להחיל את חוק פסיקת ריבית, הפרשנות המילולית תומכת במשיב. אכן, הסדרים חקיקתיים כלליים, כגון חוק קביעת הריבית, הקובע את שיעורי הריבית, מניבים הוראות ספציפיות כמו חוק מס רכוש. החוק לפסיקת ריבית אינו מבחין בין תביעות כספיות שנויות במחלוקת לבין תביעות כספיות שנפסקו, וכל חיוב כפוף לאותם כללים. מנקודת מבט של מדיניות משפטית, עידוד תובעים לבקש פסקי דין כדי ליהנות מריבית גבוהה יותר אינו מוצדק. חקיקה ספציפית, כגון חוק חוזה הביטוח וחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובעת פעמים רבות ריביות גבוהות יותר לפי שיקול דעתו של בית המשפט או קובעת מנגנוני שערוך ייחודיים. התיקון האחרון לחוק קביעת הריבית, הקובע כיום את הריבית על בסיס שוק הכספים, מסמל מגמה של שערוך ריאלי. עם זאת, למרות כלל זה, הסדרים ספציפיים גוברים, במיוחד כאשר הם אינם מעוותים את התעריפים ומחייבים. במקרה הנוכחי חל חוק מס רכוש, ושיקולי המשיב כדין. לפיכך, המבקש אינו זכאי להחזרים נוספים. לפיכך, הבקשה לפיצוי נוסף נדחית.