רע"א 7179-10-22

תקציר

במקרה של בקשת עו"ד קרנון לתקן את הפרוטוקול, החליט בית המשפט לדחות את התיקון שהציעו קרנון, רואש וברק. הנימוק המרכזי להחלטה זו נעוץ במגבלת הזמן החוקית הקבועה בסעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט, הקובע כי בקשה לתיקון הרשומה תוגש בתוך עשרה ימים מיום פרסום הפרוטוקול. במקרה זה, הדיון התקיים ב-4 בדצמבר 2023, והפרוטוקול היה נגיש באופן מקוון עד 5 בדצמבר 2023, אך הבקשה הראשונית של קרנון הוגשה רק שלושה חודשים לאחר מכן, ב-12 במרץ 2024. בית המשפט ציין כי שיהוי זה בהגשת הבקשה מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. יתר על כן, בקשתו של קרנון לא הציגה "טעמים מיוחדים" או נימוקים משכנעים שעשויים להצדיק את הארכת המועד שנקבע. לגופו של עניין, טען קרנון, אליו הצטרפו עורכי הדין שוורץ, רואץ' וברק, כי הסכמתם מוגבלת להשבת ביטחונות להוצאות הערעור של המשיבים, ולא להשבת פיקדון בגין שיהוי. עם זאת, טענה זו נדחתה משום שהסכמתם בדיון לא שללה במפורש פסיקת הוצאות כלשהן, והותירה זאת לשיקול דעתו של בית המשפט. פרוטוקול הפרוטוקול, ששיקף בבירור הסכמה להחזר הפיקדון, תמך במסקנה זו. משכך, דחה בית המשפט גם את הבקשה הקשורה לביטול ההחלטות שניתנו ב-22 וב-25 בפברואר 2024 בנוגע להחזר הפיקדון. פסק הדין נשען על העיקרון לפיו בקשת תיקון חייבת להבטיח שהתמליל ישקף באמת את השיח באולם בית המשפט, והוא אינו משמש מנגנון לערעור על החלטות שיפוטיות שנויות במחלוקת. בסיכומו של דבר, בקשותיו של קרנון נדחו, כאשר בית המשפט גם הטיל הוצאות בסך 5,000 ₪ שישלם קרנון לרות וישראל אמסטר בגין הוצאות הבקשה. פסק הדין התקבל פה אחד על ידי השופטים – יונה אטדגי, א' ברקוביץ ואריאל צימרמן – וניתן בהיעדרם ביום 27.3.2024.