בר"ע 29/74

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך מקרקעין, כאשר מבקש ביקש סעד ממפקח שמונה לפי סעיף 117 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, וכתוצאה מכך ניתן צו על ידי המפקח לטובתו. לאחר מכן ביקש המשיב את ביטול הצו, דבר שאליו התנגד המבקש. המחלוקת העיקרית נסובה סביב חקירת המצהירים, כאשר שני הצדדים טוענים לזכות לעיין תחילה במצהירו. המפקח פסק תחילה לטובת המבקש ללא נימוק, אך נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הורה על זכותו של המשיב לחקור תחילה את המצהיר של המבקש. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, באמצעות הנשיא זוסמן, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. על פי תקנה 304 לחוק סדר הדין האזרחי, על בית המשפט להודיע ולתת לכל הצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם בטרם ידון בבקשה, למעט במקרים דחופים. מאחר שלא הייתה הוראה לשימוע בפני המפקח, חלה תקנה זו, כלומר היה צריך לתת למשיב הזדמנות לטעון את טענותיו בפני הצו. אמנם המפקח העניק סעד למבקש מבלי לשמוע את המשיב מטעמי דחיפות, אך אין בכך כדי לשלול את זכותו של האחרון להתגונן; זו הייתה רק דחייה. בית המשפט העליון הסכים עם קביעת בית המשפט המחוזי כי כאשר המשיב מתייצב לדיון הביטול, על המפקח לחדש את הדיון ולאפשר למשיב לחקור תחילה את המצהיר של המבקש. בנוסף, חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 1,000 ל"י.