ת"א 28491-09-13

תקציר

התובע תבע את המוסד לביטוח לאומי בגין לשון הרע לאחר שהטילו בטעות עיקול על חשבון הבנק שלו לפי פקודת המס (גבייה). התובע, שהיה מובטל ולא ניהל עסק, טען כי העיקול פגע בשמו הטוב וביקש פיצוי סטטוטורי בסך 50,000 ₪ בגין כל אחת מחמש הודעות העיקול שנשלחו לבנקים השונים, וכן 30,000 ₪ בגין הוצאות משפט ועוגמת נפש. הנתבע טען כי הם פעלו בתום לב וכי מעשיהם אינם מהווים לשון הרע. עוד טענו כי ההגנות וההקלות שהוטלו עליהם לפי חוק איסור לשון הרע פירושן שיש לדחות את התביעה. בית המשפט מצא כי אף אחת מהחלופות ללשון הרע על פי החוק לא התקיימה במקרה זה. בנוסף, התובע לא הביא ראיות לכך שהעיקול גרם לדחיית בקשתו להלוואה או כי נגרם לו נזק כלשהו כתוצאה מכך. לפיכך, תביעת לשון הרע נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע 12,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.