ס"ע 60792-08-19

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה של עובד לשעבר נגד מעסיקו לתשלומים שונים בעקבות סיום עבודתו. התובע, נהג משאית, עבד אצל הנתבעת קרוב לחמש שנים. התובע טען כי הנתבעת לא שילמה לו הטבות שונות, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הודעה מוקדמת והפרשי שכר, בין היתר. עוד טען כי פוטר שלא כדין בהיותו בחופשת מחלה וללא שימוע. בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו כי הנתבעת לא יישמה צווי הרחבה בענף התחבורה ולא קיבלה תלושי שכר. עם זאת, בית המשפט מצא כי שכרו הקובע של התובע גבוה ממה שרשמה הנתבעת, והורה לנתבעת לפצות את התובעת בהתאם. עוד קבע בית המשפט כי התובע פוטר כדין לאחר שימוע ולא בחופשת מחלה. הנתבע חויב לשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה. מנגד, נדחו תביעותיה של התובעת לפיצוי בגין אי המצאת תלושי שכר, פיטורים שלא כדין ותשלום לקרן השתלמות. בנוסף, בית המשפט לא קיבל את תביעת הנתבעת לקיזוז כנגד הנזק הנטען שגרם התובע למשאית המעסיק. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, שכן בית המשפט שקל את הפער המשמעותי בין הסכום הנתבע על ידי התובע לבין הסעד שניתן בפועל, ואת העובדה שהתובע זכאי לחלק מהסעדים הנתבעים.