ע"א 1466/04

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור ולערעור שכנגד בנוגע למוגבלותו הנפשית של חייל והאם היא נגרמה עקב שירותו הצבאי. היה על המערער להוכיח כי פגיעתו הנפשית אירעה במהלך שירותו והייתה תוצאה ישירה שלה, נטל הוכחה שבית המשפט מכיר בו מוטל על המערער. השופטים מסכימים כי התנאי הראשון מתקיים ומתמקדים בשני, ובוחנים האם קיים קשר סיבתי בין שירותו של המערער לבין מוגבלותו. הם מסיקים כי שירותו ביחידת מודיעין מסווגת, אופי תפקידו והלחצים שעמדו בפניו לא היו טריוויאליים או שגרתיים וחרגו הרבה מעבר לאינטנסיביות של החיים האזרחיים. הראיות שהוצגו, לרבות עדויות, משכנעות את בית המשפט כי מחלת הנפש של המערער נגרמה עקב שירותו הצבאי. משכך, הערעור מתקבל, מתבטלת ההחלטה בעניין קשירת החמרות ונקבע כי נכותו של המערער הייתה קשורה לשירות. לפיכך, הערעור שכנגד נדחה. המשיב מצווה לכסות את הוצאות המערער ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין יימסר לשני הצדדים. החלטה זו התקבלה פה אחד על ידי השופטים וניתנה בהיעדרם של הצדדים ביום 30.10.05.