חדל"פ 21466-08-21

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק חדל"פ 21466-08-21 יוחננוב נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח' **מבוא:** פסק הדין דנן עוסק בבקשת נאמן לבטל צו לפתיחת הליכים בעניינו של יחיד, אשר לא שיתף פעולה עם ההליך ולא מילא אחר הוראותיו. בית המשפט השלום בחיפה, בפסק דין שניתן על ידי כבוד השופטת תמי לוי יטח, נענה לבקשת הנאמן והורה על ביטול צו פתיחת ההליכים, תוך קביעת תנאים להגשת בקשה עתידית לביטול פסק הדין. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **תום לב כדרישת סף בהליכי חדלות פירעון:** * פסק הדין מדגיש באופן מובהק את עקרון תום הלב כדרישה מהותית מצד החייב המבקש ליהנות מהגנות הליך חדלות הפירעון. בית המשפט קובע כי "היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו". * התנהלותו של החייב, אשר לא מילא אחר הוראות צו פתיחת ההליכים, לא שילם את צו התשלומים השוטף, לא הגיש דוחות כנדרש ולא שיתף פעולה עם הנאמן, נחשבת בעיני בית המשפט כ"זניחת ההליך". * התנהלות זו נוגדת את העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". * עקרון תום הלב, כפי שמודגש בפסק הדין, חולש אף על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018. האזכור של פסיקתו של כבוד השופט מינץ בעניין גל נגד בן ארצי (ע"א 7375/18) מחזק את ההלכה לפיה תום לב אינו רק כלל פרשנותי, אלא עקרון יסוד החל על ההליך כולו. 2. **ביטול צו פתיחת הליכים כסנקציה על אי שיתוף פעולה:** * החלטתו של בית המשפט לבטל את צו פתיחת ההליכים מהווה סנקציה ברורה על חוסר שיתוף הפעולה של החייב. בית המשפט רואה בחוסר שיתוף הפעולה ובמחדלים "כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד". * החלטה זו מדגימה את גבולות "חסד המחוקק" בהליכי חדלות פירעון. ההליך נועד לסייע לחייב שומר החוק, אך לא לחייב אשר אינו נוהג בשקיפות ובשיתוף פעולה. 3. **תנאים להגשת בקשה עתידית לביטול פסק הדין:** * פסק הדין אינו סוגר את הדלת לחלוטין בפני החייב, אלא מציב תנאים מחמירים להגשת בקשה עתידית לביטול פסק הדין. תנאים אלו משקפים את הצורך של בית המשפט להבטיח שהחייב אכן שינה את התנהלותו. * **סילוק מחדלים:** דרישה זו מבטאת את הצורך שהחייב יתקן את כל הליקויים בהתנהלותו הקודמת. * **תשלום לקופת הנשייה:** תשלום סך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסק הדין נועד לכסות חלק מהעלויות שנגרמו למערכת ולנאמן בשל ההתנהלות. * **אישור הנאמן:** דרישת צירוף אישור הנאמן מחזקת את הבקרה על תקינות סילוק המחדלים, שכן הנאמן הוא הגורם המעורב ביותר בהליך ובעל היכרות מעמיקה עם התנהלות החייב. * **הלכת אלקצאצי והלכת שייח יוסף מנאר:** בית המשפט מיישם בהרחבה את הלכות אלקצאצי (ע"א 8673/13) ושייח יוסף מנאר (רע"א 663/21) לעניין תשלום מקדמי על סך 4,000 ₪ כתנאי להגשת בקשה עיקרית חדשה. הפסיקה בעניין שייח יוסף מנאר אף מאשררת את החלת הלכה זו על הליכי חדלות פירעון על פי החוק החדש. הלכות אלו נועדו למנוע הגשת בקשות סרק, להבטיח את רצינות החייב ולכסות חלק מהוצאות ההליך. 4. **הוראות נוספות:** * **עיכוב יציאה מהארץ:** צו עיכוב יציאה מהארץ נותר בתוקפו למשך 90 ימים נוספים. החלטה זו מצביעה על כך שגם לאחר ביטול ההליך, בית המשפט עדיין שוקל את הצורך בהבטחת נוכחות החייב לצורך הסדרת ענייניו. * **שימוש בכספים בקופת היחיד:** ההוראה בנוגע לשימוש בכספים שהצטברו בקופת היחיד, לתשלום הוצאות ההליך וחלוקת היתרה לנושים, משקפת את ההסדרים הפיננסיים המקובלים בהליכי חדלות פירעון. **הערה:** פסק הדין מפורט ומנומק, ומשקף יישום ברור של עקרונות משפטיים קיימים, תוך שימת דגש על חשיבות תום הלב ושיתוף הפעולה מצד החייב במסגרת הליכי חדלות פירעון. ההתייחסות להלכות קודמות מחזקת את עמדת בית המשפט ואת עקביות הפסיקה בתחום זה.