ת"א 679/06

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי בקשת הנתבעים לבטל את פסק הבוררות נדחית, ופסק הבוררות מאושר. בית המשפט מגיע להחלטה זו לאחר שבחן היטב את עילות הביטול שהציגו הנתבעים ומצא אותן חסרות שחר. ראשית, טענת הנתבעים לתיקון פסק הבוררות אינה נחשבת לעילת ביטול תקפה, ואין בהצעתם לפשרה כדי לעכב את אישור פסק הבוררות. שנית, יש להבחין בין בקשה לביטול פסק בוררות לבין התנגדות לאכיפתו, וטענות הנתבעים בדבר אכיפת הפינוי נופלות לקטגוריה האחרונה ואינן מהוות בסיס תקף לביטול. שלישית, בית המשפט דוחה את טענת ההתיישנות של הנתבעים, שכן הבקשה לאישור פסק הבוררות אינה כפופה למגבלת זמן ותביעת המדינה אינה נחשבת לבלתי פעילה או זניחה. רביעית, בית המשפט מאשר את קיומו של הסכם בוררות ודוחה את טענת הנתבעים בדבר היעדר הסכם בוררות, וקובע כי טענותיהם אינן נתמכות ומועלות רק בשל אי שביעות רצונם מפסק הבוררות. חמישית, בית המשפט מוצא כי החלטת הבורר בדבר שיעור הפיצויים והעדר זכאות לקבלת מגרש לבניה היא סבירה ובסמכותו. עוד יצוין, כי פסק הדין מנומק דיו ומקיים את חובת ההנמקה. לבסוף, טענת הנתבעים כי פסק הבוררות מצדיק את ביטולו נדחית, שכן פסק הבוררות פותר את המחלוקות וקובע את הליך היישום, ולפיכך אינו יכול להוות עילה לביטולו. חובת הפינוי נקבעה בפסק הדין, והליכי ההוצאה לפועל נבדלים מפסק הבוררות. בעקבות זאת מורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום.