ע"פ 5754/19

תקציר

לאחר ששקל את הטענות ובחן את פרטי המקרה, החליט ערכאת הערעור לדחות את הערעור על גזר דינו של בית משפט קמא. בית המשפט הדגיש כי התערבות בהחלטת בית משפט קמא היא נדירה ושמורה למקרים של טעויות משמעותיות או חריגות ממנהגי הענישה המקובלים, שאף אחד מהם לא נמצא כאן. המערער הורשע בגרימת תאונה שגרמה למוות ולנטישה, המשקפת רשלנות בכך שפגעה בהולך רגל במעבר חצייה. טווח הענישה שקבע בית משפט קמא, בין 24 ל-48 חודשים, נקבע בהתאם לנסיבות ולתקדימים משפטיים. על אף שהמערער הביע חרטה ונתקל בקשיים במהלך המאסר כעבריין צעיר בפעם הראשונה, בית המשפט לא מצא כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות הקלה מעבר להחלטת בית משפט קמא. בנוסף, בית המשפט ציין נסיגה בקבלת האחריות של המערערת בדו"ח משלים, והטיל ספק בכנות החרטה שלה. תוך הכרה בהשפעה הנפשית על המערער הצעיר, הדגיש בית המשפט את חשיבות ההתייחסות לסבלה של משפחת הקורבן ולאחריותו של המערער. עם זאת, בית המשפט ביטל את המאסר המותנה הנוגע לעבירת הנטישה והתאים את תקופת הפסילה של רישיון הנהיגה של המערער כך שתתחשב בפסילות מנהליות במהלך ההליך.