ת"ח 12527-12-11

תקציר

חברה פנמית המנהלת ומפעילה ספינות, התובעת, תבעה השבת תשלומים ששולמו עבור הפעלת ספינה בשם ריו, שהייתה בבעלות חברה מאיי מרשל, Eagles Shipholding SA. התביעה התמקדה בשלושה מרכיבים בסך כולל של 385,524 שקל: תשלומים עבור נסיעות והובלה של צוות האנייה, דמי נמל וטיפול רפואי לאיש צוות. התובעת טענה כי תשלומים אלה מקימים שעבוד ימי, ולכן הגישה תביעת החפצה. הנתבעים, שהיו כונסי הנכסים של האנייה, טענו כי התובעת ויתרה על זכותה לשעבוד ימי וכי בכל מקרה התביעה נעדרת שחר משום שבעל האנייה שייפה את התובעת בגין תשלומים אלה. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעת אכן ויתרה על זכותה לשעבוד ימי בהסכם הניהול, ויתרה מכך, לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהתשלומים הנטענים בוצעו על ידי התובעת או כי קיים חוב יתרת חוב מבעל האנייה. העד שהוצג על ידי התובע, עובד של סוכן משנה, לא יכול היה לספק ראיות חותכות להתחשבנות הכספית בין התובע לבין בעל האנייה. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי גם אם הדין הישראלי היה מכיר בעילות השעבוד הימי שהתובעת טוענת לו, וגם אם התובעת לא הייתה מוותרת על זכותה, עדיין התביעה הייתה נכשלת משום שהתובעת לא הוכיחה שהנתבע חייב לה כספים כלשהם. הימנעותה של התובעת מלהביא ראיות מבאי כוחה, כמו גם ההתחשבנות הכספית הרחבה הכרוכה בכך, הביאו לכך שהתביעה נעדרת כל שחר. בנוסף, הצביע בית המשפט על קשיים במרכיבים הפרטניים של התביעה, הנוגעים לדמי נמל, הוצאות נסיעת צוות ותשלומי טיפולים רפואיים, אשר הוכיחו עוד כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לקופת הכינוס הוצאות בסך 10,000 ₪.