בג"צ 2037/14

תקציר

העתירה בפני בית הדין היא בקשה לצו מניעה מותנה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר הפך את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת שקבע כי קיימים יחסי עובד-מעביד בין העותרת לבין המשיבים דגי האגודה השיתופית תל יוסף וקיבוץ תל יוסף. העותר היה חבר קיבוץ תל יוסף ועובדיו משנת 1985, ומונה למנהל אגף הדיג בשנת 1988. בשנת 2002 הפך הקיבוץ מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, מה שהוביל לשינוי בהקצאת התקציב לכל חבר, שהתבסס כעת על סוג העבודה שביצע ולא על חלוקה שוויונית. בשנת 2011 פוטר העותר מתפקידו ובעקבות זאת הגיש תביעה לבית הדין האזורי בה ביקש לבטל את פיטוריו ולקבל סעדים הנובעים מניתוק יחסי העבודה שלו עם המשיבות. בית הדין האזורי פסק בחלקו לטובת העותר, אך בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המשיבים והפך קביעה זו. הסוגיה העומדת בפני בג"ץ היא האם השינויים במבנה הקיבוץ הנובעים מהפיכתו לקיבוץ מתחדש יוצרים יחסי עובד-מעביד בין חבריו לבין הקיבוץ. בג"ץ קובע כי אין באפשרותו להיעתר לבקשת העותר. בית הדין עוסק בסוגיה מורכבת המצויה בליבת סמכותו של בית הדין לעבודה והתערבותו תהיה חריגה, ותגרום למקרים של טעות משפטית מהותית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. המצב המשפטי הקיים לגבי אגודות שיתופיות ותקנות הקיבוץ ימשיך לחול, ולא חוקי העבודה, עד שהמחוקק או מחוקק המשנה יחליט אחרת. בית הדין קובע כי אין די בעובדות מקרה זה כדי להצדיק פירוק מהותי של יתרת הקואופרטיב והכרה ביחסי עובד-מעביד בקיבוץ המתחדש. המעבר לקיבוץ מתחדש אמנם שינה במידה מסוימת את עולם הערכים, אך העבודה כעיקרון נותרה מרכיב מרכזי בבסיס החברות בקיבוץ. יתר על כן, להכרה ביחסי עובד מעביד בקיבוץ המתחדש עשויות להיות השלכות רחבות וספק אם זו הייתה כוונת הגורמים השונים המעורבים במעבר. לפיכך, יש לבחון כל מקרה לגופו. לבסוף, בית המשפט מציין כי מדובר בסוגיה דינמית הדורשת את תשומת הלב של המחוקק וגורמי הממשלה, ומקווה שהערותיו יזכו לדיון אוהד. לפיכך, העתירה נדחית.