עמ"נ 21526-06-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על חיובי ארנונה. המערערת הרחיבה את פעילותה העסקית לאזורים סמוכים מבלי ליידע את העירייה, ובהמשך החלה להשתמש בשטחים אלה למטרות מסחריות. מדובר בחיוב רטרואקטיבי, שבדרך כלל אינו תקף אך ניתן להתירו במקרים מיוחדים. במקרה זה, מצא בית המשפט כי האחריות לשימוש הבלתי מדווח בשטחים נוספים מוטלת על המערערת בלבד. לפיכך, התיקון הרטרואקטיבי של שומת הארנונה לשטח הנוסף היה מוצדק. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את טענת המערערת בדבר החיוב הרטרואקטיבי בגין השטחים הבנויים, שכן לא הובאה כל ראיה לתוספות או שינויים כלשהם שנעשו על ידי המערערת. התיקון לאזורים אלה לא אושר בדיעבד לשנים 2003-2009. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בנוגע לסיווג השטחים והחיובים בגין ריבית, וקבע כי למערערת הייתה חבות לשלם וכי העירייה לא טעתה בחישוביה. כמו כן, הערעור שכנגד בעניין חישוב השטח הבנוי התקבל, והמערער חויב לשלם לעירייה הוצאות בסך 7,500 ₪.