ה"פ 1033/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב עתירה שהגישו תקווה ונתן כהן למינוי שמאי מקרקעין מטעם בית המשפט. מטרת העתירה היא לקבוע את הפיצוי המגיע לבנם, ירון כהן, בגין פינויו מחווה חקלאית שמכרו המבקשים למשיבים צבי ודרורה וינר בשנת 1994. בית המשפט מתבקש גם להכריז על הסכם המכר כבטל אם שווי זכויותיו של ירון גבוה מ-75,000 דולר. במסגרת ההליך המקדמי הסכימו הצדדים לפצל את הדיון לשני חלקים, תחילה להכריע בשאלת זכאותם של המבקשים לבטל את מכירת המשק ולאחר מכן לקבוע את שווי זכויותיו של ירון. המבקשים, שבבעלותם המשק במשותף עם בנם מאיר, מצויים זה שנים בסכסוך מר עם ילדיהם. שני הסכמים נחתמו בשנים 1988 ו-1992 כדי לפתור סכסוכים משפחתיים ולהסדיר זכויות וחובות, אך לא הצליחו לסיים את הסכסוך. בשנת 1993 פסק בורר כי המבקשים הם הבעלים של כל החווה החקלאית, ואילו לירון יש זכות להתגורר בבית הקטן. המבקשים מכרו את החווה למשיבים בשנת 1994, במסגרת הסכם שכלל מספר תנאי השעיה, ובהם פינויו של ירון מהבית הקטן ופיצול בית המבקשים מהחווה. ההסכם גם העניק למבקשים זכות לבטל את המכירה אם בית המשפט יורה להם לשלם לירון מעל 75,000 דולר עבור פינויו. המבקשים ניסו לבטל את ההסכם בשנת 1996 אך ללא הצלחה בבית המשפט. כעת, הם מבקשים לבחון את זכויותיו של ירון לפני שימשיכו בתהליך היקר והבלתי הפיך של פיצול המשק. המשיבים טוענים כי המבקשים פועלים בחוסר תום לב בכך שהם טוענים לזכות זו שנים כה רבות לאחר הסכם המכר. עם זאת, השופט פוסק לטובת המבקשים, וקובע כי התעקשותם על הזכות החוזית היא כדין, והזכות לבטל את הסכם המכר עדיין עומדת בעינה. השופט מורה על מינוי שמאי מקרקעין שיקבע את שווי זכויותיו של ירון ומדגיש כי טענת השיהוי של המשיבים אינה מבוססת, שכן הם עצמם התמהמהו בעמידה על זכויותיהם החוזיות.