עמ"ה 139/97

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על שומות מס הכנסה לשנים 1993, 1994 ו-1995. במהלך הליך הערעור נערכה שומה חדשה לפי סעיף 147(א) לפקודת מס הכנסה, אשר שינתה את אופי הערעור. המערערת טענה כי יש להפעיל את הסמכות לערוך שומה זו במשורה ורק בנסיבות מצומצמות. בית המשפט הסכים כי מדובר בסמכות חריגה, אך מצא כי הנסיבות מצדיקות את הפעלתה במקרה זה. בית המשפט הדגיש את המבנה ההיררכי ברשויות מס הכנסה, עם סמכותו של הנציב לבקר ולתקן החלטות שהתקבלו על ידי פקידי שומה בדרגים נמוכים יותר. נפסק כי סמכותו של הנציב לפי סעיף 147(א) אינה מוגבלת למקרים שבהם התגלו עובדות חדשות, אלא ניתן להפעיל אותה גם על סמך פרשנויות שונות או מסקנות הנגזרות מעובדות ידועות. המקרה הספציפי עסק בעסקאות נדל"ן מורכבות בהן התמורה בגין המכירה פוצלה באופן בלתי סביר, מה שהוביל להימנעות משמעותית ממס. בית המשפט מצא כי לנציב הייתה סמכות להתערב במקרים כאלה, במיוחד לאור הדיווח הלא ריאלי והפרשי המס המהותיים הכרוכים בכך. בנוסף, נקבע כי ניתנה למערערים הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיהם וכי ההתנגדויות הפרוצדורליות מוקדמות מדי. ככלל, נדחו טענות המערער, והפעלת הסמכות לפי סעיף 147(א) נמצאה כדין.