בג"צ 5817/08

תקציר

פסק הדין דן בעתירה שעניינה מותה של ילדה בת 10, א.ע., שנורתה למוות ממה שעל פי החשד היה כדור גומי שירו שוטרי מג"ב במהלך אירוע אלים. העותרים, בני משפחתה של א.א., ביקשו מבית המשפט למצות את הדין עם המעורבים במותה. פסק הדין מתאר את החקירה הלקויה בעקבות האירוע, שהתרחשה בשל היעדר בדיקה מיידית של הזירה, הסתמכות על אמירותיהם הסותרות של השוטרים המעורבים ורשלנות באיסוף ראיות חיוניות. בעוד שהמשפחה מכירה בכאבה של המשפחה, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין באפשרותו להתערב בהחלטת התביעה שלא להעמיד לדין את השוטרים בשל קשיים ראייתיים והזמן שחלף מאז מותו של א.א. הסיבה העיקרית לסגירת התיק, שצוטטה על ידי התביעה, הייתה קיומה של אפשרות חלופית שא.א. נפגע מאבן ולא מכדור גומי. בית המשפט מתאר נימוק זה כרעוע וחלקי, ומצביע על כך שהחקירה לא בחנה די הצורך את סבירותה של תיאוריית כדורי הגומי. עם זאת, ההחלטה המאוחרת שלא להעמיד לדין, לאחר חקירה משלימה, נחשבת סבירה, בהתחשב בזמן שחלף ובקשיים בהצגת ראיות. פסק הדין מדגיש את הצורך בחקירה מהירה ויסודית בעקבות אירועים כאלה, במיוחד כאשר כוחות הביטחון פועלים באזורים אזרחיים. למרות שבית המשפט מבין את המורכבות הניצבת בפני כוחות אלה, עליהם לתת עדיפות לשלמות הגופנית ולחופש התנועה של האוכלוסייה האזרחית. למרות מחדלי החקירה, בית המשפט דוחה בסופו של דבר את העתירה, לאור מסקנת התביעה בדבר היעדר ראיות מספיקות. עם זאת, המשיבים נדרשים לכסות את שכר טרחת עורך דינם והוצאותיהם של העותרים, תוך הכרה בטיפול הלקוי בתיק.