סק"כ 15446-04-22

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה בישראל קבע כי ההסתדרות הכללית אינה רשאית לנקוט בפעולה ארגונית בחברות הנמל הוותיקות, בחברות ההובלה או בחברת נמלי ישראל על בסיס הצהרות ינואר ואפריל. פסק הדין קיבל את הבקשות מינואר ומאפריל, ואסר על ההסתדרות לנקוט צעדים ארגוניים כלשהם כאמור בהצהרות. הבקשות נבעו מפתיחת שוק הנמלים לתחרות והקמת נמלי ים חדשים, שהשפיעו על תנאי העסקתם של עובדי הנמל הקיימים. ההסתדרות חתמה על הסכמי רפורמה עם חברות הנמל הוותיקות, תוך התחייבות למיצוי התביעות ולשמירה על שקט תעשייתי. עם זאת, ההסתדרות טענה כי ההסכמים מסדירים רק חלק מהשלכות הרפורמה, כלומר אלה הקשורות לטיפול במכולות, ולא לטיפול כללי במטענים. בית המשפט פירש את הסכמי הרפורמה באופן שונה, וקבע כי הם מסדירים את כל ההשלכות של הרפורמה בנמלים ואינם מוגבלים לטיפול במכולות. סעיפי התשישות והשקט בהסכמים חלו על הנושאים שפורטו בעימותים בינואר ובאפריל. לכן, כל צעד ארגוני שכוון כלפי הנמלים הוותיקים עמד בסתירה להתחייבויות ההסתדרות. כמו כן, בית המשפט קבע כי הקצאת רציפי הרזרבה לנמלים החדשים, שניתנה על בסיס התנאים בכתבי ההרשאה, נופלת בגדר הסכמי הרפורמה ואינה מהווה שינוי נסיבות. לגבי חברות התובלה וחברת נמלי ישראל, קבע בית הדין כי התחייבויות ההסתדרות למיצוי ולשקט תעשייתי בהסכמי הרפורמה ובהסכמים הקיבוציים שבאו בעקבותיהם חלו על העובדים שהועברו לחברות אלה. לפיכך, ההסתדרות לא הייתה רשאית לנקוט נגדם צעדים ארגוניים על סמך הצהרות ינואר ואפריל. עוד הדגיש בית המשפט כי יש להפעיל את הכוח הארגוני באחריות ולמקד את הצדדים המעורבים ישירות בסכסוך. בנוסף, ציין בית הדין כי היה על ההסתדרות לשקול היטב אילו עובדים לערב בסכסוך, וקבע כי לחברת נמלי ישראל ולעובדיה אין קשר ישיר לסכסוכים הנדונים. ככלל, פסק הדין הדגיש את חשיבות תום הלב והאחריות בהפעלת הכוח הארגוני והבהיר את היקפם של הסכמים קיבוציים בהקשר של שינויי נסיבות בלתי צפויים.