ע"פ 10383-04-21

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו. בית המשפט מסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את המערערים, אך מתקן את ההרשעה בשתי נקודות, ומעניש את המערער מס' 2 ללא הרשעה. ראשית, בית המשפט מקצר את תקופת ההרשעה בגין העסקת מיכאל שלא כדין, בהתבסס על אשרה שהוצגה בבית המשפט ולא נדונה על ידי בית הדין האזורי. המדינה הכירה באמיתות האשרה, ובית המשפט מסכים כי יש לזכות את המערערים מאשמת העסקה שלא כדין לפני מועד פקיעת תוקף האשרה. שנית, בית המשפט זוכה את המערער מס' 3 מהאישומים נגדו הנוגעים לאי מתן ביטוח רפואי לשני עובדים, שכן החל לעבוד כמנהל מסעדה לאחר ביצוע העבירות. גם הרשעתו בהעסקתו הבלתי חוקית של סנאי מופחתת. בית הדין מקבל את טענת המערערים כי הציגו אשרות עבור העובדים, אך אינו משוכנע כי פיקחו כראוי על חידושי האשרות. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערערים לא הוכיחו די הצורך את טענתם. בית המשפט מסכים גם עם החלטת בית המשפט המחוזי בטענת המערערים למחדלי חקירה, וקובע כי כשלים אלה לא פגעו בהגנתם. המערער מס' 3 אינו זוכה בעילות אלה, שכן בית המשפט מקבל את הודאתו. בית המשפט מקבל גם את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין הודעות המערערים ותביעתם להגנה מפני צדק. אשר לגזר הדין, מקבל בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין המערער מס' 3, שלא הוכיח פגיעה משמעותית בפרנסתו מההרשעה. עם זאת, לגבי המערער מס' 2, בית המשפט מבטל את ההרשעה ומעדיף עונש ללא הרשעה בשל אופיין הספציפי של העבירות, היעדר מניע כלכלי והראיות המפורטות לנזק שנגרם כתוצאה מההרשעה, לצד טעמים נוספים. בית המשפט מדגיש את הקשר הרופף בין המערער מס' 2 לבין העבירות, שכן הוא היה אחד מארבעת הדירקטורים ולא הייתה לו מעורבות ישירה בניהול העובדים. סיכומו של דבר, זוכה המערער מס' 3 מחלק מהאישומים, ותקופות ההרשעה של שני המערערים מתקצרות. הרשעתו של המערער מס' 3 עומדת בעינה, אך בית המשפט אינו משנה את עונשו. הרשעתו של המערער מס' 2 מבוטלת, ועניינו מוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך טיפול. פסק הדין צפוי להישלח לשני הצדדים.