עמ"נ 2152-05-16

תקציר

פסק הדין עוסק בשלושה ערעורים על ניכוי כספי חניה מהיטלי השבחה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבת ים ובתל אביב פסקה במקור שלא לאפשר ניכויים כאלה, אך ועדת הערר התירה זאת. לאחר מכן ערערה הוועדה המקומית לבית המשפט המחוזי. השופט חשין הסביר כי בניגוד לטענות הוועדה המקומית, היטל ההשבחה צריך לשקף את שווי הקרקע לאחר יישום תכנית ההשבחה – לרבות תשלומים המעלים את ערך הקרקע, כגון עלות התקנת מקומות חניה. מכיוון שתשלומים כאלה מגדילים את שווי השוק של הנכס, יש לנכות אותם מהיטל ההשבחה, אחרת בעלי הקרקע ישלמו פעמיים. זאת, גם אם התשלומים הם חיצוניים מבחינה טכנית לתכנית ההשבחה. השופט דחה גם טענות אחרות של הוועדה המקומית לגבי מי נושא בעלות החניה והאפשרות לכפל ניכויים, וקבע כי הן אינן הגיוניות ואינן נתמכות. לפיכך החליטה השופטת לדחות את הערר ולקיים את החלטות ועדת הערר. כל צד יישא בשכר טרחתו.