ת"א 47535-05-21

תקציר

התובע, שעבד כסבל אצל הנתבעת, נפגע בעת העמסת ארגזים למשאית הנתבעת. התובע טען כי הפגיעה אירעה עקב רשלנות הנתבע, מעסיקו, ואילו הנתבע טען כי היא אירעה עקב רשלנותו של התובע עצמו. השופט בחן את נסיבות התאונה ומצא כי התובע הוכיח, במאזן ההסתברויות, כי נפגע באגודלו השמאלי בעת העמסת ארגזים למשאית וניסיון לסגור את הרמפה האחורית כדי לאפשר מעבר של רכב צד שלישי. עוד קבע השופט כי המשאית לא הייתה בתנועה בעת התאונה. לאחר מכן התעמק השופט בשאלה האם התאונה מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים. הם הגיעו למסקנה כי התאונה נופלת להגדרת "תאונת דרכים" שכן היא כרוכה בשימוש ברכב מנועי ואינה מוחרגת תחת אף אחת מהחזקות המינימליות. בנוסף, השופט קבע כי התאונה הייתה כרוכה בניצול הכוח המכני של הרכב, למרות שלמשאית היו שני מנועים נפרדים והרמפה הונעה על ידי מנוע הידראולי שהוזן על ידי סוללת המשאית. מסקנה זו הושגה משום שהמשאית שירתה מטרה כפולה, כאשר הכוח המכני שלה שימש למטרה שאינה תעבורתית בעת התאונה. כמו כן, התייחס השופט לסתירה בין תחולתה של חזקה חזקה לבין חריג "טעינה ופריקה". הם קבעו כי במקרה זה, החזקה החזקה של ניצול כוח מכני גוברת על החריג. כתוצאה מכך, האירוע נחשב לתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים. לבסוף, התייחסה השופטת לסוגיית הנזקים, וציינה כי הצדדים הגישו בעבר חישובי נזק. הם הציעו דיון בפשרה לפני המשפט וקבעו פגישה לשם כך. השופט סיכם וקבע כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק וכי על הצדדים לנסות להגיע לפשרה; אם לא, ייקבע מועד לדיון ההוכחות.