ע"מ 9015-07-13

תקציר

המערערים, זוג נשוי, ערערו על החלטת המשיב שלא לחשב את המס בנפרד, אלא יחד כפי שקובע החוק. בני הזוג טענו כי היה הסכם עם המשיב לחישוב המס בנפרד, דבר שהמשיב הכחיש. השופט קבע כי גרסת המשיב עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו, וכי המערערים לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענתם להסכם כזה. לפיכך, דחתה השופטת את טענת המערערים בדבר קיומו של הסכם. עוד טענו המערערים כי על המשיב להחיל חישוב נפרד רטרואקטיבית, בעקבות פסיקות בית המשפט המחוזי בעניין. עם זאת, השופט קבע כי פסקי דין אלה אינם קובעים עיקרון חדש וכי המשיב פעל כדין על פי החקיקה והפסיקה הקיימים. לפיכך, גם השופטת לא קיבלה טענה זו. כמו כן, השופט פסק לטובת המערערים בערעורם על הריבית והקנסות. השופט החליט כי יש לחשב את שיעורי הריבית ממועדי החזרי המס, וכי יש לוותר על הקנסות מאחר שהמערערים הגישו את דוחות המס שלהם במועד. עוד ציינה השופטת, כי אם סבורים המערערים כי הם עומדים בדרישות לחישוב מס מסוים לפי סעיף 66(ה) לפקודה, הם יכולים לפנות למשיב, אשר ידון בבקשה לגופה. ככלל, נדחה הערעור על הוצאת שומות במיטב השפיטה, הערעור על שיעורי הריבית התקבל לגבי מועדי חישוב הריבית והערעור על הקנסות התקבל. כל צד יישא בשכר טרחתו.