בב"נ 9495-06-20

תקציר

בית המשפט דוחה את ערעור המבקשים לביטול צו הריסה מנהלי למבנה שנבנה על אדמתם הפרטית. המבקש טען כי יש לבטל את הצו משום שהוא התבסס על מידע עובדתי שגוי בדבר מועד סיום הבנייה ואכלוסו, וכן על מידע תכנוני לקוי שהוצג למשיב. עם זאת, השופט מצא כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. באופן ספציפי, בית המשפט מצא כי הבניין עדיין בבנייה ולא מאוכלס נכון לאפריל 2020, בניגוד לטענות המבקש. זאת ועוד, המידע התכנוני שנמסר למשיב לא היה שגוי; ייעודה הנוכחי של הקרקע כ"שטח ציבורי פתוח" היה מדויק, והאפשרות לשנות את הייעוד באמצעות תכניות עתידיות לא הייתה רלוונטית לחוקיות צו ההריסה. מאחר שהמבקש לא קיבל היתר בניה, הגיע השופט למסקנה כי אין עילה לבטל את הצו והורה למבקש לכסות את הוצאות המשיב.