ת"פ 15845-08-09

תקציר

הכרעת הדין דנה במקרה של הצתה בכפר סמיה, שם הוצתו באותו לילה שני כלי רכב. הראיה העיקרית שהוצגה היא הודאתו של הנאשם בפני מודיע בעת מעצרו, שהוקלטה. ההודאה נגבתה מרצונו החופשי והנאשם לא טען אחרת. טענת הנאשם כי פירש לא נכון את השאלה כאשר הודה כי שרף כלי רכב לא הייתה משכנעת. עוד עלה מהשיחה עם המודיע כי הנאשם ידע על סכין שנמצאה בזירה, ובה פרופיל DNA התואם את הנאשם. הנאשם הציג מספר הסברים כוזבים לידיעתו את הסכין, דבר המצביע על ניסיונו להרחיק עצמו ממנה. כלי הרכב אכן הוצתו באמצעות הצתה, כפי שסיכם חוקר שריפות ונתמך בראיות נוספות כגון צילומי מצלמות אבטחה וגילוי ספוג עם נפט בסמוך לאחד הרכבים. בסמוך לאחד מכלי הרכב נמצאה סכין, בעלת פרופיל DNA התואם את הפרופיל הגנטי של הנאשם. למרות כמה מחדלי חקירה, כגון היעדר טביעות אצבע או עקבות, בית המשפט מצא את הנאשם אשם מעבר לספק סביר בשני סעיפים של הצתה והחזקת סכין שלא כדין. טענת האליבי הכללית של הנאשם, לפיה עבד בעיר אחרת בעת ההצתה, לא הייתה משכנעת וסותרת עדויות אחרות. ככלל, די היה בחומר הראיות, לרבות ההודאה וממצאי הדנ"א, כדי להרשיע את הנאשם, וטענותיו, לרבות אלה בדבר מחדלי חקירה, לא עוררו ספק סביר.