המ"ש 4874-07-23

תקציר

בית המשפט קבע כי בקשתו של המבקש למשפט חוזר על עבירת תעבורה נדחתה ממספר נימוקים. ראשית, המבקש לא סיפק נימוקים משכנעים לבקשתו המאוחרת להישפט, ואף לא הציג נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המועד למשפט. על פי החוק הישראלי, סעיף 230 מאפשר משפט מאוחר רק בהתקיים תנאים מסוימים, שלא מולאו במקרה זה. גם טענת המבקש כי לא היה מודע לאישום התלוי ועומד אינה נתמכת, שכן ניכר כי ידעו על דו"ח התנועה, והקנס שולם. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענתו של אדם אחר המשלם את הקנס ללא ידיעת המבקש היא טענה נפוצה ואינה מצדיקה הארכה, במיוחד ללא נסיבות חריגות. לבסוף, המבקש לא הביא כל ראיה שתתמוך בהכחשתו את העבירה, דבר שהוא כשלעצמו אינו מהווה עילה מספקת כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. משכך, נדחתה הבקשה למשפט מאוחר, וההרשעה הקיימת עומדת בעינה, ללא זכות ערעור. החלטה זו מחייבת, ואפשרויות הפנייה המשפטית של המבקש מוגבלות.