בר"ע 71431-03-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס על הנתונים שסופקו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **בית הדין הארצי לעבודה – בר"ע 71431-03-23 (השופטת מיכל נעים דיבנר)** **רקע עובדתי:** המבקשת, ילידת 1966, גניקולוגית, הוכרה כנפגעת עבודה בגין מיקרוטראומה בכתף ימין. הוועדה הרפואית לעררים קבעה לה נכות צמיתה בשיעור 5% בגין פגיעה בכתף ימין (פריט 35(1)(ב)), ו-5% בגין מצב נפשי (פריט 34(ב)(2)), בניכוי 5% בגין מצב קודם (פריט 34(א)(1)), ובסך הכל נכות משוקללת של 9.75%. **הליך בבית הדין האזורי:** בית הדין האזורי קיבל את ערעור המבקשת באופן חלקי, והורה להחזיר את הדיון לוועדה הרפואית לעררים. הסוכם כי הוועדה תתייחס באופן מפורט לטיעוני המבקשת לגבי סרטון בו צולמה, ולסוגיית הנכות הזמנית (כולל הנפשית), ולתקנה 15. בית הדין האזורי דחה את בקשת המבקשת להחלפת הרכב הוועדה. **בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי:** המבקשת טענה כי בית הדין האזורי התעלם מכמה סוגיות מהותיות: 1. היעדר התייחסות של הוועדה לקונסיליום של חמישה מומחי כתף מבית החולים איכילוב. 2. היעדר התייחסות של הוועדה לחוות דעת של ד"ר ליבה בנוגע לנכות הנפשית. 3. קביעת נכות בגין "כאב במפרק הכתף" במקום הפגיעה המוכרת ("קרע גיד שרוול הסובב בכתף ימין ושינויים דלקתיים בגיד הבייצפס דו ראשי כתף ימין"). 4. בית הדין האזורי לא הורה לוועדה לדון מחדש בנכויות הצמיתות, וטעה בכך שלא החזיר את הדיון לוועדה אחרת, לאור התנהלותה המגמתית. **החלטת בית הדין הארצי:** השופטת מיכל נעים דיבנר דחתה את בקשת רשות הערעור ביחס להחלפת הרכב הוועדה ולהתייחסות לקונסיליום ולחוות דעת ד"ר סורין. עם זאת, ראתה מקום לשקול הוספה על פסק הדין האזורי בנוגע לסוגיות אחרות. **ניתוח משפטי:** 1. **חובת ההתייחסות למסמכים רפואיים והלכת סומך:** * **התייחסות לקונסיליום וחוות דעת:** בית הדין הארצי קבע כי הוועדה אינה מחויבת להתייחס לכל מסמך בתיק, אלא לחוות דעת מטעם המבוטח. ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין "סיכום ביקור רפואי והמלצות להמשך טיפול" לבין "חוות דעת". במקרה זה, הקונסיליום תואר כ"סיכום ביקור", ולכן לא נחשב כחוות דעת מחייבת התייחסות. * **היקף חובת ההנמקה:** בית הדין הארצי אימץ את הלכת רייזלר (דב"ע (ארצי) נא/99-122) הקובעת כי די בקביעה בדבר שוני בממצאים כדי לקיים את חובת ההנמקה העניינית והמנומקת ביחס לחוות דעת. הוועדה נימקה את אי-קבלת חוות דעת ד"ר סורין בשל אי-התאמה בין בדיקתה לבדיקת המבקשת, ובהתנהלותה היומיומית. * **הלכת סומך:** בית הדין הארצי מציין במפורש (סעיף 11) כי נראה שהוועדה לא ערכה דיון סדור בהתאם להלכת סומך (בר"ע (ארצי) 74509-06-20) ביחס לדיון בנכות בכתף ימין. הלכת סומך, כפי שמשתמע מהפסיקה, מחייבת דיון מסודר ושיטתי בעת קביעת אחוזי נכות. 2. **החלפת הרכב הוועדה:** * **עקרון דרך המלך:** בית הדין הארצי הדגיש את העיקרון כי דרך המלך היא החזרת עניינו של המבוטח לוועדה עם הוראות לתיקון פגמים, ולא החלפת הרכב הוועדה. * **חריגות:** החלפת הרכב תיעשה רק במקרים חריגים בהם קיים חשש כי הוועדה "נעולה בדעתה" ומתן הוראות לא יקדם את הבירור. * **יישום במקרה זה:** בית הדין האזורי קבע נכונה שלא קמו נסיבות מיוחדות המצדיקות החלפת הרכב. בית הדין הארצי אימץ קביעה זו, ופירט כי התנהלות הוועדה, הכוללת קיום מספר דיונים ורצון לבירור מעמיק, אינה מעידה על חוסר יסוד או על "נעילת דעות". כמו כן, הודגש כי מהתמלול עולה שיחה "ערה ונינוחה" וכי המבקשת הביעה הערכה להסברי יו"ר הוועדה. 3. **התייחסות לחומר ראיות והליך השימוע:** * **הדיסק והתנהלות המבקשת:** בית הדין הארצי מצא לנכון להוסיף על פסק הדין האזורי בנוגע להתייחסות לדיסק החקירה. התעורר חשש כי הוצג למבקשת מצג שהדיסק אינו רלוונטי, אך לאחר מכן תוכנו שימש חלק מהותי מהחלטת הוועדה. לכן, ראוי לאפשר למבקשת לטעון באופן מפורט יותר לגבי הפעולות שבוצעו בדיסק, ולא רק ביחס להתאמות שטענה שביצעה. * **הסברים של המבקשת:** בית הדין הארצי קבע כי יש להתייחס בפירוט להסברי המבקשת ביחס להתאמות שביצעה ברכב לצורך נהיגה, ולא להסתפק בהפניה לפרוטוקול מקוצר. הדבר נובע מכך שהפירוט בתמלול היה רחב יותר מהמתואר בפרוטוקול. * **זכות הטיעון:** בית הדין הארצי הדגיש את חשיבות זכות הטיעון, ובמקרה זה, מצא כי היה מקום לאפשר למבקשת להתייחס באופן מעמיק יותר לחלק מהראיות, ולא רק על בסיס הסברים ראשוניים. 4. **קביעת נכות רפואית:** * **התאמה בין ליקוי מוכר לנכות שנקבעה:** המבקשת טענה כי נקבעה נכות בגין "כאב במפרק הכתף" בעוד שהפגיעה המוכרת היא "קרע גיד שרוול הסובב בכתף ימין ושינויים דלקתיים בגיד הבייצפס". בית הדין הארצי ראה לנכון להחזיר את הדיון בנושא זה לוועדה, תוך הדגשה שיש לפעול בהתאם להלכת סומך. הדבר מצביע על הצורך בהתאמה מדויקת בין אבחנת הפגיעה לבין קביעת הנכות. * **נכות נפשית:** כמו כן, הוועדה לכאורה לא נתנה דעתה לחוות דעתו של ד"ר ליבה בקביעת הנכות הפסיכיאטרית. בית הדין הארצי החזיר את הדיון בנושא זה, תוך דרישה להתייחסות מנומקת לחוות דעת זו. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **הבחנה בין סוגי מסמכים רפואיים:** הפסיקה ממשיכה להבחין בין "חוות דעת" המחייבת התייחסות מפורשת, לבין "סיכומי ביקור" או "המלצות טיפול" שאינם בהכרח מחייבים התייחסות זהה. * **דרישת דיון סדור והלכת סומך:** הדגש על קיום דיון "סדור" בהתאם להלכת סומך בעת קביעת אחוזי נכות, מחזק את הצורך במקצועיות, שיטתיות ומתן מענה מלא לטענות המבוטח. * **חשיבות התמלול וההקלטה:** בית הדין הארצי השתמש בתמלול דיון הוועדה על מנת להתרשם מהתנהלותה, מה שימוש בהקלטות כראיה ומהאופן שבו הדבר משפיע על הערכת התנהלות הוועדה. * **איזון בין חובת התייחסות לשיקול דעת הוועדה:** הפסיקה מנסה למצוא איזון בין חובת הוועדה להתייחס באופן מלא לטענות המבוטח ולראיותיו, לבין שיקול דעתה המקצועי בקבלת או דחיית חוות דעת. * **הוספה על פסק דין קיים:** בית הדין הארצי אינו מסתפק בדחיית הבקשה או בקבלתה, אלא מציע פתרון פרקטי של "הוספה על פסק דין אזורי", המכוון את הוועדה הרפואית לתיקון פגמים נקודתיים, מבלי לבטל את כל ההליך. **מסקנה:** בית הדין הארצי, מחד, דחה את טענות המבקשת בדבר הצורך בהחלפת הרכב הוועדה, תוך שהוא מדגיש את העקרונות המשפטיים הרלוונטיים והתנהלות הוועדה במקרה זה. מאידך, הוא זיהה פגמים מהותיים בהליך שנדרש מהם תיקון, והציע הוספה משמעותית לפסק הדין האזורי, המכוונת לדיון מחודש ומעמיק בסוגיות רפואיות ופרוצדורליות מהותיות, תוך יישום הלכות קיימות וחיזוק זכויות המבוטח.