ת"ק 27646-06-23

תקציר

השופט דחה הן את התביעה העיקרית והן את התביעה שכנגד לאחר ששקל בכובד ראש את כתבי הטענות, הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. ההחלטה התקבלה על סמך מספר נקודות מרכזיות. ראשית, לעניין חוק השכירות וההלוואות, נקבע כי השוכר לא צריך לשאת במישרין בתשלומים שהמשכיר חייב לצד שלישי, כגון דמי תיווך. במקרה זה, המתווך פעל בשם המשכיר, והמשכיר היה אחראי לתשלום דמי התיווך. הנתבע נגרר שלא מרצונו להסכם תיווך, שכן המשכיר הסכים לשלם למתווכים. מדובר בתשלום שהמשכיר ביקש להטיל על השוכר, דבר האסור על פי חוק. שנית, גם התביעה שכנגד בעניין לשון הרע נדחתה. מכתב ההתראה ששלח הנתבע מוגן לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המעניק הגנה מוחלטת לפרסומים שנעשו במהלך דיונים משפטיים. "הלכת ח'יר" מעניקה חסינות להתבטאויות שנאמרו במסגרת הליכים משפטיים, לרבות מכתבי התראה. לא הייתה כל ראיה ל"פרסום" או לשכן כלשהו שראה את המכתב, וטענת התובע שכנגד לא הייתה מוצדקת. כמו כן, בשל אופייה המשפטי של המחלוקת, לא הוצא צו להוצאות. לשני הצדדים הזכות לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 15 יום. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 23.12.2023, והמזכירות תשלח העתק לשני הצדדים בדואר רשום.