רע"א 7431/96

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים למנות מומחה בשלב קדם המשפט, עוד בטרם הוצגו ראיות או חוות דעת מומחה על ידי הצדדים המעורבים. המבקש ביקש רשות ערעור, בטענה כי הדבר מונע את ההליך האדברסרי בכך שהוא למעשה יוצר ראיות לתביעה. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי מינוי מומחה בשלב זה מותר ורצוי לעיתים קרובות, שכן הוא מהווה חלק מחומר הראיות ולא מהווה מסמך מהותי שחייב להתלוות לכתבי טענות. בית המשפט קבע כי המועדים להגשת חוות דעת מומחה המפורטים בסדרי הדין גמישים וניתנים להתאמה על ידי בית המשפט לצורכי המשפט. מחיקת תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי לא פגעה בזכות היסוד להבאת עדות מומחה. בית המשפט הדגיש כי זכות זו מוגנת אלא אם כן הוגבלה במפורש בחוק, כפי שמופיע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרים מורכבים, כמו במקרים של ליקויי בנייה במספר דירות, הציע בית המשפט כי הצדדים יסכימו על מומחה שימונה על ידי בית המשפט, או, אם לא, יורשו להגיש את חוות דעתם לבחינת המומחה לפני גיבוש הדו"ח שלו. נקבע כי על המומחה הממונה להמתין להגשת חוות דעת בטרם ימסור את חוות דעתו. לצדדים ניתנו 30 יום להחליט אם יגישו חוות דעת, כאשר בית המשפט יקבע את הליך ההגשה לאחר מכן. בקשת הערעור נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים.