עע"מ 846/20

תקציר

במקרה דנן בבקשתה של אופקים ב.י. רוטשילד בע"מ להיתר בנייה לפי תמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, סקר השופט מ' מזוז ערעורים של תושבים סמוכים ופסיקות קודמות של רשויות התכנון המקומיות. למרות שוועדת הערר המחוזית בתל אביב ביטלה תחילה את ההיתר בשל בעיות כמו מחסור בחניה וסטיות בקווי הבניין, בית המשפט קמא צידד באופקים והדגיש את צרכי החיזוק של הבניין על פני דרישות החניה. בעקבות זאת הוגש ערעור נוסף, בטענה כי לבית משפט קמא אין עילה לבטל את החלטת ועדת הערר, הנתונה לשיקול דעת רחב בענייני תכנון. השופט מזוז הדגיש כי על בתי המשפט להתערב במשורה בהחלטות תכנוניות, אלא אם כן ניכרים פגמים משפטיים. הוא אישר כי לוועדות התכנון, ולא לבתי המשפט, יש סמכות לאזן בין שיקולים תכנוניים. בסופו של דבר, הפך בית המשפט לערעורים את פסק דינו של בית משפט קמא והחזיר על כנו את החלטת ועדת הערר, אך התיר לאופקים להגיש בקשה מתוקנת בהתאם להנחיות הוועדה, תוך שהוא מדגיש כי חיזוק צריך לשקול משקל כבד אך לא לגבור על כל שיקול תכנוני אחר. לא הוטלו עלויות.