ע"ע 18219-10-13

תקציר

בית המשפט המחוזי קבע כי סעיפים 2א ו-15 לנוהל מסוים אינם סבירים ובלתי מידתיים, ולכן הורה על ביטולם, והורה למשרד החינוך לקבוע הוראות חלופיות. המדינה ערערה על החלטה זו, בטענה כי ההוראות המדוברות נחוצות לפעילותה היציבה של מערכת החינוך, ואינן יכולות להיחשב בלתי סבירות או בלתי מידתיות לשם כך. בית הדין לערעורים הסכים עם המדינה, וקבע כי הערכאה הנמוכה חרגה מסמכותה בכך שהתערבה בסמכותה של המדינה לקבוע כללים להתנהלותה כמעסיקה. זאת ועוד, בית הדין לעררים מצא כי החלטת בית הדין האזורי לבטל את ההוראות התבססה על היעדר ראיות מספיקות, וכי יש לתת למשרד החינוך ליהנות מהספק במקרה זה, שכן שקל את כלל הנתונים הרלוונטיים ואת השיקולים הכוללים. עוד קבע בית הדין לערעורים, כי החלטת בית הדין האזורי לתת עדיפות לגב' זמירו, התובעת, על פני שתי מורות אחרות, גב' נטור וגב' דסוקי, התבססה על אי הבנה של העובדות, וכי די בטענות המדינה בדבר ניידות תלמידים המצדיקות את הצבתה של גב' דסוקי. לפיכך, ביטל בית הדין לערעורים את פסק דינו של בית הדין המחוזי, ודחה את טענותיה של גב' זמירו. בנוסף, מצא בית הדין לערעורים טעות בהרכב הרכב הרכב בית הדין האזורי, שכלל שני נציגי ציבור שהיו שניהם מצד העובדים, בניגוד לחוק בית הדין לעבודה. הדבר נחשב עילה מספקת גם לביטול החלטת בית הדין המחוזי בעניין סעד זמני להשמתה של גב' זמירו, כמו גם החלטתו בעניין גילוי מסמכים. בית הדין לערעורים הזמין את גב' זמירו ומר פדילה להגיש מחדש את בקשות ההעברה שלהם בתוך 14 יום, אשר יידונו על פי הנוהל הנוכחי, והורה לגב' זמירו לשלם למדינה ולשני המורים שהוזכרו לעיל 5,000 ₪ כל אחד הוצאות משפט. לבסוף, הונחה משרד החינוך להגביר את הפיקוח והשקיפות בנוגע לתהליך ההעברה וההשמה.