ע"א 4/67

תקציר

המקרה סובב סביב דייר שהתקין אנטנת טלוויזיה על גג בניין הדירות השכור שלו ללא רשות המשכיר. המשכיר התנגד וביקש מהשוכר להסיר אותה, מה שהוביל את השוכר לפנות לבית המשפט לשכירות לקבלת היתר לשמור על האנטנה. בית המשפט לשכירות נעתר לבקשת השוכר, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ערערו בעלי הבית לבית המשפט העליון, שפסק לטובתם. בפסק הדין של בית המשפט העליון הודגש כי גג בניין אינו נכלל אוטומטית בחוזה השכירות, ויש לציין זאת במפורש בחוזה השכירות אם זו הכוונה. הבחנה בין החצרים המושכרים לבין חלקים בשימוש משותף של הבניין היא חיונית. העובדה שבעל דירה משכיר את כל הדירות בבניין אינה מעידה על כוונתו לכלול את הגג או שטחים משותפים אחרים בחוזה השכירות של כל שוכר. פסק הדין דן גם בהשלכות השימוש המשותף ובמגבלות שמטילות תקנות התכנון והבנייה על התקנת תרני טלוויזיה. בפסק הדין נקבע כי יש לקבל את הערעור, והחלטות בית המשפט הקודמות לא עלו בקנה אחד עם הפרשנות הנכונה של החוק. כתוצאה מכך, חויב השוכר לשאת בהוצאות המשפט של המשכיר.