בש"פ 8610/07

תקציר

המערער והמתלוננת היו גרושים מזה 18 שנים וחלקו שני ילדים משותפים. המערער הואשם בשורה של סעיפים של תקיפה בנסיבות מחמירות (בן זוג), אונס, מעשה סדום והחזקת נשק. האישומים נבעו משורה של אירועים בחודשים מאי-יוני 2007, במהלכם הטריד המערער את המתלוננת, איים ואלימות, לרבות עבירות מין. מהראיות עולה כי למערער היה דפוס התנהגות אובססיבי ואלים כלפי המתלוננת. הוא איים עליה בסכין, דרש ממנה למסור לו רשימה של בני זוגה הרומנטיים ותקף אותה פיזית. דבריה של המתלוננת היו מפורטים ועקביים, ונתמכו בעדויות ילדיה, עמיתיה ועימות בין המערער למתלוננת. חרף ניסיונותיה של המערערת להכפיש את גרסתה של המתלוננת, מצא בית המשפט כי חששה מפני המערער היה הסבר סביר לתלונתה המאוחרת וכי הראיות הציגו טענה לכאורה. בית המשפט דחה גם את טענות המערער ביחס לאישום השני, שעניינו המתין מחוץ לביתה של המתלוננת בלילה, נכנס לבית והטיל אימה על המתלוננת וילדיה הקטינים באמצעות נשק. טענתו של המערער כי החזיק בנשק מחשש שייגנב אינה משכנעת. עברו של המערער בהתנהגות אלימה, לצד עברו הפלילי, המחישו את מסוכנותו הרבה, אותה לא ניתן היה למתן באמצעים שאינם מעצר. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים. החלטה זו התקבלה על יסוד חומרת העבירות ומסוכנותה הפוטנציאלית של המערערת לציבור, ובפרט למתלוננת ולבני משפחתה.