פר"ק 24290-11-16

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב הגדרת "בעל שליטה" על פי הדין הישראלי והאם המערער זכאי להגדרה זו. חוק הביטוח הלאומי קובע כי בעלי שליטה אינם יכולים לתבוע ביטוח אבטלה או ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל או פירוק החברות שלהם. החוק מגדיר בעל שליטה כיחיד המחזיק, במישרין או בעקיפין, או יחד עם קרוב משפחה, לפחות 10% מהון המניות המונפק או מכוח ההצבעה, בזכות להחזיק או לרכוש לפחות 10%, בזכות לקבל לפחות 10% מהרווחים או בזכות למנות מנהל. במקרה דנן, בעלה של המערערת מחזיק בכל מניות החברה הנדונה. השופט קובע כי הביטוי "יחד עם" כולל מצבים שבהם המניות מוחזקות על ידי "קרוב משפחה" בלבד. לפיכך, המערערת, אף שאינה מחזיקה במניותיה, נחשבת לבעלת שליטה משום שבעלה מחזיק למעלה מ-10% מהון המניות. פרשנות זו נתמכת בפסיקה קודמת של בית המשפט העליון במקרה דומה. זאת ועוד, מאחר שהמערערת ובעלה מנהלים משק בית משותף, ניתן לייחס למערערת את המניות שבידי בעלה. לפיכך, היא נחשבת לבעלת שליטה ואינה זכאית לתגמולי ביטוח. בנוסף, דוחה השופט את טענת המערערת כי לפקיד שטיפל בתביעת החוב שלה לא היה אישור לחזור בו מהחלטתו הראשונית לאשר את תביעתה לאחר קבלת הבהרות מהמל"ל. השופט מציין כי לפקיד הייתה זכות לבחון מחדש את ההחלטה על סמך מידע מהותי חדש וכי פעולה זו לא פגעה בזכויותיו של המערער, מה גם שהמל"ל יכול היה לפנות לבית המשפט בבקשה מקבילה. השופט גם מורה למערער לכסות את הוצאות הקצין והמל"ל בסך 5,000 ₪.