דנ"פ 4603/97
החלטה עליון
תקציר
בקשתו של יהושע למברגר לדחיית ריצוי עונש המאסר נדחתה על ידי בית המשפט. למברגר ביקש דחייה עד סוף אוקטובר 1998 משום שהתכוון לפנות לנשיא המדינה בבקשה להקלה בעונשו, אך בית המשפט מצא כי אין נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב נוסף בביצוע עונשו. ההחלטה המקורית על ריצוי העונש התקבלה ב-29 ביוני 1998, ובית המשפט הדגיש כי יש לגזור את העונש הפלילי סמוך ככל האפשר למועד ההרשעה, במקרה זה, לפני שלוש שנים וחצי. המשיב לא התנגד לבקשה, אך בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, דחה את הבקשה בהתבסס על העיקרון הקבוע כי בקשת חנינה אינה צריכה להשפיע על שיקולים שיפוטיים. גזר דינו של למברגר יבוצע אפוא כפי שהורה במקור ב-26 ביולי 1998.
דנ"פ 4603/97 אהרן משולם נ' מדינת ישראל, עליון (15.7.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.