ת"א 1398-01-09

תקציר

פסק הדין סובב סביב סכסוך קרקעות בכפר ג'וליס. התובעים, יורשיו של סעיד מוחמד עבאס, ביקשו לבטל פסק דין בעתירה אזרחית (498/89) שפגע לכאורה בזכויותיו במקרקעין של סעיד, ולמחוק הערת אזהרה בנוגע לקרקע שנרשמה על ידי קאסם אבו חסן. הערת האזהרה התייחסה לזכויותיו של קאסם הנובעות מפסיקת בית המשפט העליון בערעור האזרחי. פסק הדין ביטל את דחיית תביעתו של קאסם נגד הבעלים של 120 חלקות אדמה בכפר והתיר לו לנהל את תביעתו בבית המשפט המחוזי. המחלוקת המרכזית הייתה האם פסיקת בית המשפט העליון מקימה זכויות כלשהן לקאסם. בית המשפט קבע כי פסק הדין רק העניק לקאסם זכות שימוע בבית המשפט המחוזי ולא הוקנו לו זכויות מהותיות. גם כמה החלטות אחרות הבהירו נקודה זו. מכאן, שפסק הדין לא הצדיק את תביעתו של קאסם על הקרקע, והערת האזהרה הורתה להימחק. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על ניסיונו של קאסם להפיץ את פסק הדין כאילו העניק לו זכויות מהותיות, ותיאר אותו כבלתי ראוי ובלתי מדויק. פסק הדין העניק לתובעים סעד ראשון, שהוביל למחיקת הערת האזהרה ולפסיקת הוצאות משפט בסך 11,800 שקל מקאסם. הסעד השני המבוקש בתביעה נותר לדיון עתידי, וקדם משפט נקבע ליום 15.3.2012. בסיכומו של דבר, פסק הדין אישר מחדש את זכויות התובעים במקרקעין ודחה את טענתו של קאסם לזכויות על אותה קרקע, בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון.