ע"א 1135/04

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת נזיקין שנגרמה למספר תובעים – חברות ועמותות המנהלות בתי אריזה וקירור – עקב רשלנות הנתבעים, שמנעה את החזרת מיכלי הפלסטיק ששימשו לאספקת התוצרת החקלאית של התובעים לרשות הפלסטינית. הנאשמת הראשונה היא רשות שדות התעופה, האחראית על ניהול מסוף קרני, מעבר בין ישראל לרשות הפלסטינית. הנאשמת השנייה היא מדינת ישראל. התובעים טענו כי הנתבעים לא אפשרו את החזרת המכולות, שנקראו דולים, למרות שהיו מחויבים על פי דין, ולא קבעו נהלים מסודרים להחזרתן. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה מאחר שהוגשה בטרם עת וכי מעשיהם היו מוצדקים משיקולי ביטחון. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעים התרשלו בכך שלא נקטו בכל האמצעים למניעת נזק לתובעים, ובפרט בכך שלא הפעילו משמרות וכלים נוספים כדי לזרז את חזרתם של הדולבים. ההחלטה שלא לנקוט באמצעים אלה הייתה בלתי סבירה ולא התבססה על שיקול דעת ששקל את האינטרסים של התובעים. עוד נמצא כי הנתבעים יצרו מצג שווא שהוביל את התובעים להסתמך על החזרת המכלים הריקים. כמו כן, בית המשפט דן באחריות הנתבעים על פי עוולת הרשלנות ומצא כי הם חבים חובת זהירות כלפי התובעים. בהתקיים יסודות הרשלנות: חובת זהירות, הפרת חובה זו ברשלנות וסיבתיות לנזק. לפיכך הוטלו על הנתבעים אחריות לנזק שנגרם לתובעים. בית המשפט הגיע למסקנה כי שני הנתבעים חבים כלפי התובעים ומחלקים ביניהם את אחריותם שווה בשווה. המשפט להערכת נזקים נקבע למרץ 2009.