ע"א 133/83

תקציר

פסק דינו של בית המשפט מתייחס לערעור על פסק דין שדחה תביעה לפיצוי גבוה יותר של המערערת שאדמתה הופקעה על ידי המדינה המשיבה. התביעה דרשה פיצוי גבוה יותר בגין הפקעת מקרקעי המערערת, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי והביאה לתשלום דמי פיצוי נמוכים שלא סיפקו את המערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין נקבע כי שיטת השומה בה נקט בית המשפט המחוזי מקובלת, וכי אין להתחשב במחירים הנמוכים המתקבלים בשוק עקב ההפקעה הקרובה. על בית המשפט לבחון את השווי הפוטנציאלי של הקרקע על סמך המידע שהיה זמין לקונה בעת ההפקעה, ולא על סמך התפתחויות מאוחרות יותר. הסיכויים שהקרקע תאושר לבנייה בעתיד הנראה לעין לא נראו סבירים. בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש להגדיל את שווי הקרקע משום שנרכשה על ידי תושבי חוץ, שכן לא היו ראיות לכך, וכי שווי השוק צריך להיות הסכום המוסכם בין מוכר מרצון לקונה. לבסוף, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לכך שהנכס שהופקע היה בעל ערך גבוה יותר משאר השטח המדובר. השופט בך הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בשומת בית המשפט המחוזי ועל כן דחה את הערעור והורה למערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין.