ת"א 37401-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי התובעים, בעלי שלוש חלקות קרקע שהופקעו, זכאים לקבל מהנתבע פיצויי הפקעה. הפיצוי משקף את שווי השוק של החלקות בעת ההפקעה, המחושב על פי השיטה ההשוואתית, תוך שימוש בעסקאות דומות שבוצעו עבור החלקות באותו משטר תכנון. התובעים זכאים גם לפיצוי בגין דמי חכירה אבודים, שיחושבו על בסיס ריבית של 6% לשנה על שווי הקרקע בכל שנה בין השנים 1985 ל-2015, ובסך הכל 405,724 שקל. סכום זה ישולם על ידי הנתבע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. דרישת התובעים להוצאות נוספות נדחית בשל התנהלותם במהלך התיק, אך הנתבע יישא בשכר טרחת עורך הדין של התובעים בשיעור של 15% בתוספת מע"מ. פסק הדין יימסר לצדדים בדואר רשום. החלטה זו נובעת מפקודת מקרקעי ישראל, שמטרתה להעמיד את בעלי הקרקעות המופקעות באותו מצב שבו היו נמצאים אלמלא ההפקעה, אלא אם כן שולל המחוקק את זכותם לפיצויים. במקרה זה, בית המשפט קובע את הפיצוי החל על פי סעיף 13 לפקודה, הקובע הפסד דמי חכירה ממועד החזקה ועד למועד תשלום הפיצויים. בית המשפט דן גם באיחור של התובעים בהגשת ראיות ובבקשתם להציג חוות דעת נוספות, אשר נדחות בשל השלב המתקדם של ההליך והסיבוכים הפוטנציאליים. ככלל, התובעים זכאים לפיצוי כאמור, וכל תביעה נוספת נדחית.