רמ"ש 57641-08-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין – רמ"ש 57641-08-25 **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה, אשר חייבה את המבקש להפקיד סך של 40,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים, אחרת תתבטל תביעתו. בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדרש לבחון את החלטת בית המשפט קמא לאור עקרונות יסוד במשפט הישראלי, ובראשם זכות הגישה לערכאות. **המסגרת העובדתית:** התביעה המקורית עוסקת בסעד הצהרתי בנוגע לזכויות במקרקעין. לטענת המבקש, אביו המנוח רכש את הזכויות במקרקעין בשנת 1990, העביר אותן אליו עוד בחייו, והוא אף בנה עליהן את ביתו. בשנת 2020 נודע לו על הסכם מכר מ-2009, לפיו נמכרו זכויות האם המנוחה (שהיא למעשה העברה מנתבעת 5) לנתבעים 2 ו-3. המבקש טוען כי הסכם זה בטל, וכי זכויותיו במקרקעין אמורות להירשם על שמו. המשיבים טוענים כי התביעה התיישנה, שאין לה בסיס ראייתי, וכי יש לסלק אותה על הסף. **החלטת בית המשפט קמא והערעור:** בית המשפט קמא, בהחלטתו, חייב את המבקש להפקיד 40,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים, תחת איום של סילוק התביעה על הסף. המבקש ערער על החלטה זו, בטענה כי היא מקפחת, מלחיצה, פוגעת בזכות הגישה לערכאות, ומתעלמת מטענותיו לגבי התיישנות ועילת התביעה. **ניתוח משפטי:** 1. **זכות הגישה לערכאות – עיקרון יסוד:** בית המשפט המחוזי הדגיש את מעמדה של זכות הגישה לערכאות כזכות בסיסית, אף מעין חוקתית. על כן, נקודת המוצא היא כי יש להימנע מסילוק תביעה על הסף, אלא במקרים חריגים וקיצוניים בהם אין כל אפשרות שהתביעה תתקבל. (סעיף 7 לפסק הדין). 2. **סמכות בית המשפט להתערב בהחלטות דיוניות:** בית המשפט ציין כי החלטות בנוגע להפקדת ערובה הן דיוניות-ניהוליות, ובדרך כלל ערכאת הערעור לא תתערב בהן. עם זאת, ההתערבות תהא במקרים חריגים, כגון כאשר ההחלטה ניתנה בניגוד לדין, גורמת לעיוות דין, או פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הגישה לערכאות או בזכות הקניין. (סעיף 8 לפסק הדין). 3. **הצדקת מתן רשות ערעור:** בית המשפט נימק את מתן רשות הערעור בכך שהחלטת בית משפט קמא, המציבה אולטימטום של הפקדת כספים משמעותית תחת איום של סילוק תביעה, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויותיו של המערער ולגרום לו נזק ממשי, ובכך לפגוע בזכותו לגישה לערכאות. (סעיף 9 לפסק הדין). 4. **טענות התיישנות ודרישת הכתב:** בית המשפט בחן את טענות ההתיישנות. הוא ציין כי טענת המערער לזכויות במקרקעין מבוססת על העברה ללא מסמך בכתב, דבר המנוגד לדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין. כמו כן, נקודת המוצא היא שעילת התביעה נולדה במועד ההעברה הנטענת, ולא בהכרח במועד גילוי הסכם 2009. בכך, בית המשפט מכיר בקשיים מהותיים בפני התביעה, ובהם התיישנות, הן מבחינת המועד המוקדם לתחילת ספירת ההתיישנות (מועד הענקה נטענת), והן בשל טענת ההתיישנות הארוכה (25 שנים) החלה על זכויות במקרקעין. (סעיפים 10-12 לפסק הדין). 5. **השלכת ביטול הסכם 2009:** נקודה מהותית בפסק הדין היא ההתייחסות לבקשה לביטול הסכם 2009. בית המשפט מפנה להליך קודם (ת"א 8430-12-20) בו הנתבעים עצמם הודו כי הסכם זה הינו פיקטיבי. הודאה זו, "הודאת בעל דין", מהווה בסיס משמעותי לטענת המערער, ויכולה להשפיע באופן מכריע על זכויות הצדדים. בית המשפט סבור כי מכיוון שסעד זה לא קיבל התייחסות מפורשת בהחלטת בית משפט קמא, אך קיים לגביו בסיס ראייתי משמעותי (הודאת בעל דין), יש מקום לקבל את הערעור. (סעיף 15 לפסק הדין). 6. **איזון בין האינטרסים – הפחתת סכום ההפקדה:** על אף הקשיים הרבים העומדים בפני התביעה לרישום הזכויות (להבדיל מביטול הסכם 2009), בית המשפט מכיר בכך שההחלטה להפקיד סכום כסף משמעותי עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות. לאור זאת, ובמסגרת מלאכת האיזון הנדרשת בין הבטחת הוצאות הצד השני לבין זכות הגישה לערכאות, בית המשפט מפחית את סכום ההפקדה מ-40,000 ₪ ל-28,000 ₪, תוך מתן ארכה להפקדה. (סעיפים 16-18 לפסק הדין). **חידוש משפטי:** * **הדגשת משקל הודאת בעל דין:** פסק הדין מדגיש את משקלן המשפטי של "הודאות בעל דין", במיוחד בהקשר של תביעות מורכבות ומרובות הליכים. ההתייחסות להודאה בתביעה קודמת לגבי הסכם פיקטיבי, והשפעתה על הליך הערעור, מהווה דוגמה לאופן בו דיונים מקבילים והודאות של צדדים להליך יכולים להשפיע באופן מהותי על תוצאות הליכים אחרים. * **גמישות בפסיקת ערובה:** למרות שהחלטות בנוגע להפקדת ערובה הן דיוניות, פסק הדין מראה כי בית המשפט לערעורים יתערב כאשר ההחלטה עלולה לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הגישה לערכאות, וכי ניתן להפחית סכום ערובה שנקבע, אף אם סיכויי התביעה אינם גבוהים, כאשר ישנם שיקולים של צדק וזכות הגישה. **סיכום:** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, דן בה כבערעור, וקיבל אותה באופן חלקי. הוא הפחית את סכום ההפקדה הנדרש להבטחת הוצאות, תוך שהוא מכיר בקשיים המהותיים העומדים בפני התביעה, אך גם לאור ההשפעה הפוטנציאלית של ביטול הסכם 2009, לאור הודאת בעל דין, והחשיבות העליונה של זכות הגישה לערכאות. פסק הדין מהווה דוגמה לאופן בו ערכאת הערעור מפעילה את סמכותה בהחלטות דיוניות, כאשר יש צורך לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים.