בג"צ 3793/21

תקציר

במקרה משפטי זה, ערערה העותרת על הערכת שווי עסק לחלוקת רכוש בהליך גירושין. העותר, הנשוי למשיב משנת 1978, ערער על הערכת השווי שערך מומחה ממונה, רו"ח יוסי אנג'ל, בנוגע לעסקיהם בתעשיית העץ. בתחילה, בשנת 2012, העריך אנג'ל את שווי העסק ב-2,737,004 שקל, תוך ציון היעדר ראיות מתאימות להערכה מדויקת. סקירות נוספות וחוות דעת משלימה בשנת 2016 התאימו את חישוב המחזור השנתי הממוצע. בסופו של דבר, בית הדין הרבני הגדול, לאחר 14 שנות התדיינות משפטית, החליט בשנת 2020 כי חלקו של המשיב מוערך בשווי של 1,993,575 ₪. העותרת התנגדה לשיטתו של אנג'ל וטענה לפגמים פרוצדורליים, לרבות התייעצות סמויה עם רואה חשבון אחר, אך ספגה ביקורת על חוסר שיתוף פעולה בהמצאת המסמכים הדרושים. בג"ץ, לאחר שבחן את העתירה, דחה אותה בנימוק שהעותר לא הצדיק התערבות, והתנהלותו שלו השפיעה על הליך הערכת השווי. בית המשפט הדגיש כי ללא שקיפות שיתופית, תלונתו של העותר אינה מבוססת. בית המשפט העליון ציין את העיקרון הקבוע לפיו העלמת ראיות בדרך כלל אינה משפיעה על עניינו של אדם, ולא מצא עילה לערער על החלטות בתי הדין הרבניים. לפיכך נדחתה העתירה ללא צו הוצאות.