עת"מ 271/09

תקציר

העותרת ערערה על ההחלטה לדחות את הצעתה לפרויקט רמות חכמה, וטענה כי היא נפסלה שלא כדין על בסיס העובדה שהוגשה בשווי שקלי ולא בדולרים, בעוד שהצעתה הזוכה של המשיבה 3 התקבלה שלא בצדק. המשיבים טענו כי העותרת הסכימה שלא לערער על תוצאות המכרז וכי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין. בית המשפט קבע כי נתונה לו סמכות וכי הסכמת העותר שלא לערער פורשה באופן מצמצם ואינה חלה במקרה זה. נמצא כי הבקשה להצעות קשורה באופן אינטגרלי למכרז מפעל הפיס, אך ההצעות לא חפפו אותו באופן מושלם; לפיכך, לא היה מקום לפסול את הצעתה של העותרת רק בשל הגשתה בשקלים. טפסי ההצעה יצרו גם בלבול בנוגע לדרישת המטבע. בית המשפט ביטל את החלטות המשיבים לדחות את הצעתה של העותרת ולקבל את הצעתה של המשיבה 3, והורה להחזיר את העניין לדיון נוסף בוועדת המכרזים. הוועדה הייתה אמורה לקבוע מראש אמת מידה סבירה להשוואת ערכי שקל ודולר ולהודיע לצדדים בהתאם. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, אם כי הדבר עשוי להיבחן עד לתוצאות כל הליך נוסף בעקבות החלטת הוועדה.