על"ע 6045/02

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין להרשיע עורך דין במספר עבירות משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). העבירות מתייחסות לזיוף מסמכים, לרבות צוואה, לצורך תביעת זכויות בנכסי אמו של עורך הדין לאחר מותה, וכן לשימוש במסמכים מזויפים אלה בתצהירים ובחקירות נגדיות בבית המשפט. המערער טען, בין היתר, כי עבירות המשמעת בהן הורשע התיישנו, שכן הן בוצעו בשנת 1988 וכתב האישום הוגש בשנת 2001. אולם, בית המשפט דחה טענה זו, ואישר את הפסיקה המקובלת כי אין התיישנות על עבירות משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, וכי שתיקת המחוקק בעניין זה מהווה הסדר שלילי. בית הדין אישר גם את ההרחקה מלשכת עורכי הדין לעשר שנים שהוטלה על ידי בית הדין למשמעת, בהתחשב בחומרת מעשי המרמה של המערער. השופטת א' חיות, השופטת ס' ג'ובראן והמשנה לנשיאה השופט אור הסכימו עם ההחלטה.