ע"א 17631-10-21

תקציר

השופט פותח ומציין כי שני הצדדים התמקדו יותר מדי בטיעונים פרוצדורליים, ולא לגופו של עניין תנאי החזקת בעלי חיים בגן החיות. הערר, שהתבסס על התנאים שאינם עומדים בדרישות חוק צער בעלי חיים, נדחה משום שההליך המתאים למקרה כזה הוא הגשת בקשה לפי סעיף 17א לחוק, ולא תביעה. השופטת מדגישה כי סעיף 17א מאפשר למערער לבקש סעד זמני וקבוע כאחד, בדמות צווים או צווי מניעה, מבלי לעבור הליך ארוך של תביעה רגילה. השימוש במילה "יישום" בסעיף תומך בפרשנות זו. הליך זה מתאים יותר למקרים דחופים הנוגעים לרווחת בעלי חיים, ובית המשפט יכול לתת החלטה מהירה. יתר על כן, הסעיף מאפשר לדון בערעורים בפני שופט יחיד ולהורות על דיון מחדש אם הנסיבות משתנות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם סופיותן של תביעות אזרחיות רגילות. כמו כן נדונה טענת המערער כי לא יהיו להם אותם יתרונות כמו תביעה מבחינת נגישות למידע, כאשר השופט מציין כי בית המשפט יכול לאפשר הליכי גילוי ובדיקה כדי להבטיח משפט הוגן. לבסוף, מדגישה השופטת כי תכליתו של סעיף 17א היא להעניק לעמותות כמו המערערת את הכוח לפעול באופן עצמאי, מבלי להסתמך על רגולטורים, כדי להגן על בעלי חיים. כל צד יישא בעלויות שלו.