ת"א 615/06

תקציר

התובע, יליד 1978, היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2005 וסבל מחבלות קשות, שהצריכו אשפוז וניתוחים מרובים. הם דורשים פיצוי מהמבטחת הנתבעת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המבטחת מודה בכיסוי אך חולקת על סכום הנזק. מומחים רפואיים העריכו את נכותו של התובע, שנעה בין 45% ל-5% בתחומים שונים. הנכות הרפואית המשוקללת של התובע היא כ-41%. עם זאת, בית המשפט קובע כי הנכות התפקודית נמוכה יותר, ומעריך אותה ב-25%. השופטת קבעה כי התובעת לא ניסתה להשתלב בשוק העבודה או להמשיך את לימודיה בשל בחירות אישיות ולא בשל התאונה. עברו התעסוקתי של התובע מצביע על חוסר יציבות והכנסות נמוכות. בית הדין קובע את בסיס השכר לחישוב הנזק על 6,000 שקל נטו, בהתחשב ביכולותיו של התובע ובחוסר המוטיבציה שלו לעבוד. הנזק הלא ממוני נקבע על 81,600 ש"ח, ואילו הפסדי השתכרות העבר מחושבים על 86,000 ש"ח. הפסד השתכרות עתידי נקבע על סך של 389,921 ₪, בהתחשב בגיל התובע ובשנות העבודה הנותרות. נזקים נוספים כוללים הפסדי פנסיה (40,000 ש"ח), סיוע לצד ג' (12,000 ש"ח), הוצאות טיפולי שיניים ולסת (27,461 ש"ח) והוצאות שונות (15,000 ש"ח). בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 651,982 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ ושכר טרחת התביעה. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 23.5.2010.