ת"א 8936-06-10

תקציר

פסק הדין דן בהערכת שווי מחיר מכירת קרקע בעקבות איחור בתשלום. המבקשים, שהיו המוכרים, ביקשו כי תמורת המכירה תוצמד למדד המחירים לצרכן, בטענה כי היעדר ההצמדה יפגע בתום ליבם של הרוכשים ויגרום לשחיקה בערך התמורה החוזית. המשיבים, הרוכשים, טענו כי הסכם המכר קבע במפורש את התמורה הנומינלית ללא כל הוראות הצמדה, וכי אל לו לבית המשפט להתערב בהסכם החוזי של הצדדים. בית המשפט הסכים עם המשיבים והדגיש כי כוונת הצדדים הייתה להשאיר את התמורה נומינלית, וכי העיכוב בתשלום ועליית האינפלציה בתקופה זו אינם מצדיקים התערבות שיפוטית. עוד צוין כי הסכם המכר, אף שמקורו בפירוק שיתוף בהוראת בית המשפט, נערך על ידי כונס הנכסים ואושר על ידי הצדדים מרצונו החופשי. בנוסף, הליך המכר כולו, לרבות תשלום התמורה ומסירת הקרקע, התעכב משני הצדדים, דבר שערער את טענת המבקשים לעשיית עושר ולא במשפט על חשבון המשיבים. בית המשפט הגיע למסקנה כי שיקולים כלליים של צדק, יושר ותום לב אינם מצדיקים הצמדה למדד, וכי דינים ספציפיים הנוגעים לעשיית עושר וריבית אינם חלים במקרה זה. יתר על כן, אופייה הכפוי של המכירה עקב פירוק השותפות לא שינה את התוצאה, שכן בית המשפט לא כפה את התנאים המסחריים של המכירה. לבסוף נדחתה בקשת המבקשים להצמדה למדד, והם חויבו בהוצאות המשפט של המשיבים.