ת"א 76412-05-23

תקציר

השופט דחה את הבקשה לסעד זמני במקרה זה, וקבע כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בבקשתם לצו ביניים שימנע אספקה והתקנה של קלטות לשימוש בשטח אימונים בבסיס בית החולים לצנחנים. לצורך קבלת סעד זמני נדרשו המבקשים לעמוד במבחנים המפורטים בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, לרבות הצגת ראיות מהימנות לכאורה התומכות בטענתם. השופט לא השתכנע כי הסכם ההפרדה כולל הגבלה טריטוריאלית על אספקת תשומות RS, ולכן נדרש בירור ראייתי מלא. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, או כי הנזק שייגרם להם הוא בלתי הפיך. השופט הדגיש כי סעדים זמניים הם צעדים דרסטיים, ואי עמידתם של המבקשים באמות המידה הנדרשות הביאה לדחיית בקשתם. עם זאת, השופטת הכירה באמפתיה של מצבם של המבקשים, וציינה כי הסוגיות שהעלו מתאימות יותר להליך העיקרי, בו ניתן לבחון את מכלול הראיות והעובדות. המבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ₪, וניתנה להם שהות להודיע על כוונתם להעביר את התיק להליך העיקרי.