ת"א 10165/96

תקציר

הנתבעים ייצגו את התובעים בעסקת נדל"ן, אך נמנעו מלגלות כי לנכס משכנתא, וערכו חוזה חד צדדי לטובת המוכרים. רשלנות זו מנעה מהתובעים למכור את הנכס מאוחר יותר, וגרמה לקשיים כלכליים. הנתבעים גם לא יידעו את התובעים על מצב הדברים האמיתי, והתיק הועבר לעורך דין אחר מאותו משרד, שגם הוא לא פעל לטובת התובעים. כתוצאה מכך, נגרמו לתובעים הפסדים כספיים, ולא יכלו לפרוע את חוב ההלוואה שלהם. הנתבעים אחראים להפסדים אלה, ועליהם לפצות את התובעים בהתאם. התביעה לפיצוי בגין שיפוץ דירה נדחית, שכן התובעים היו מודעים לשיפוצים הנדרשים טרם הרכישה, והירידה במחיר הדירה שיקפה זאת. מועד חישוב הנזקים נקבע לשנת 1987, עת רצו התובעים למכור את הדירה. שווי הדירה ללא שעבודים, בניכוי חוב ההלוואה לבנק, נאמד בכ-168,715 שקל. סכום זה, בתוספת 39,343 ₪ להחזר מלא של התביעה, ונזקים לא ממוניים בסך 400,000 ₪ לאישה ו-200,000 ₪ לבעל, מביא את סך הפיצויים ל-1,033,058 ₪. סכום זה יחולק שווה בשווה בין התובעים. הנתבעים חייבים גם ב-20% שכר טרחת עורך דין, בצירוף הוצאות משפט. יתרת חובם של התובעים לבנק תשולם על ידי הנתבעים, דבר הפוטר את התובעים מחוב זה. על הבנק לאשר בכתב כי קיבל את המחאת הזכות/החבות ולא יתבע את התובעים בגין חוב זה. סכום חוב זה יוסכם בין הבנק לבין הנתבעים, או יוכרע על ידי בית המשפט במידת הצורך. תביעת התובעים בגין נזקי גוף מתקבלת בחלקה; האירוע ותוצאותיו החמירו את מצבו הנפשי של הבעל, והוא פוסק פיצויים בסך 225,000 ₪. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 1,033,058 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, כמפורט לעיל.