ע"ב 913731/99

תקציר

התובע, משגיח כשרות, הגיש תחילה תביעה נגד המועצה הדתית ראש העין (הנתבעת מס' 1), בטענה כי הם מעסיקיו וביקש תנאים סוציאליים שונים בעקבות פיטוריו, לרבות פיצויי פיטורים. שופרסל בע"מ (הנתבעת מס' 2), בה עבדה התובעת, צורפה מאוחר יותר כנתבעת. המועצה הדתית טענה כי היא אינה מעסיקה של התובעת, וביקשה לצרף את היועץ המשפטי לממשלה כנתבע, אך בקשה זו נדחתה. הנושא המרכזי היה לזהות מי הנתבע הוא המעסיק של התובע. התובע ראה בנתבעת מס' 1 מעסיקה שלו, אך שני הנתבעים הכחישו זאת, כל אחד טען כי השני הוא המעסיק. בית הדין בחן מבחנים שונים לקביעת זהות המעביד, והגיע למסקנה כי הנתבע מס' 2 אכן היה מעסיקו של התובע, למרות מעמדו המיוחד כמשגיח כשרות. היה זה גם הנתבע מס' 2 שפיטרה את התובע, לאחר שנודע לו על ידי הנתבעת מס' 1 כי אינו כשיר עוד לשמש כמשגיח כשרות. באשר לזכאותו של התובע, קבע בית הדין כי הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, שכן פיטוריו נבעו משלילת כשירותו. עם זאת, הנתבעת מס' 2 חויבה לשלם לתובע זכויות סוציאליות שונות, לרבות דמי הבראה, פדיון חופשה והוצאות נסיעה, בסך כולל של 6,789.2 ₪. כמו כן חויב כל נתבע לשאת בהוצאות התובע, בסכומים של 500 ₪ ו-1500 ₪, בהתאמה.