ת"א 1578/09

תקציר

התיק נסוב סביב אגרת היתר ששילמה התובעת, חברת אמקור בע"מ, למינהל מקרקעי ישראל (רמ"י). האגרה הייתה תנאי לאישור תוכנית הבנייה של אמקור לפרויקט נדל"ן בתל אביב. אמקור טענה כי אגרת ההיתר חושבה באופן שגוי משום שהיא לא לקחה בחשבון את עלויות הבנייה של מבני ציבור שאמקור חויבה לבנות עבור עיריית תל אביב במסגרת הפרויקט. אמקור דרשה החזר של הסכום העודף ששולם. הרקע לתיק עסק בפיתוח נדל"ני מורכב הכולל שתי חלקות קרקע בבעלות העירייה ורמ"י, עליהן התכוונה אמקור להקים מתחם משרדים גדול. אמקור יזמה תוכנית בנייה חדשה שדרשה הקמת מבני ציבור על חשבונה. אמקור שילמה את דמי ההיתר במחאה והגישה תביעה נגד מנהל מקרקעי ישראל. במהלך ההליך נחשף כי אמקור חתמה על "כתב התחייבות בלתי חוזר", המכיר בכך שמשימות עירוניות ועלויות בנייה של מבני ציבור לא יילקחו בחשבון בחישוב ערכי הקרקע. בית המשפט מצא כי אמקור הייתה מודעת לעמדת מינהל מקרקעי ישראל בעניין זה ולקחה אותה בחשבון בעת שהחליטה להמשיך בפרויקט. בנוסף, נחשף כי אמקור קיבלה הטבות מהעירייה, כגון דמי חכירה מופחתים והפחתת היטל השבחה, בתמורה להקמת מבני הציבור. בית המשפט קבע כי אין הצדקה להפחתה נוספת של ערך הקרקע בעלויות מבני ציבור בעת חישוב אגרת ההיתר, מה גם שאמקור כבר קיבלה פיצוי מהעירייה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי הסכמים המטילים עלויות כאלה על יזמים חייבים לעמוד בחוקי המכרזים ובתקנות בנושא היטלי פיתוח, מה שמעלה שאלות לגבי חוקיותם של הסכמים כאלה. לבסוף, בית המשפט הפנה לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון (פרשת עוגן) שדחתה טענות דומות וחיזקה את עמדתו. השופט דחה את תביעתה של אמקור והורה לה לכסות את הוצאות מינהל מקרקעי ישראל, בסך 70 אלף שקל, בתוספת ריבית.