פש"ר 957/05

תקציר

חייב יליד 1976 הגיש בקשה לפשיטת רגל, אך בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט. השופט קבע כי החייב לא הוכיח כי חובותיו נצברו בתום לב, ובמקום זאת חשד כי מדובר בניסיון להתחמק מתשלום חובותיו. בית המשפט מצא סתירות ואי בהירות בהסבריו של החייב בנוגע להתנהלותו הכספית, ובפרט בנוגע להלוואת משכנתא בסך 500,000 ש"ח עבור דירת הוריו, אשר החייב לא הצליח להבהיר באופן משכנע. יתר על כן, החייב לא סיפק מסמכים מספיקים לתמיכה בטענותיו למצוקה כלכלית ואף שיבש את החקירה בכך שלא מסר הבהרות לגבי גורל הכספים שהועברו בחשבונותיו. דו"ח המנהל המיוחד הצביע גם על חוסר שיתוף הפעולה של החייב והעלה ספקות לגבי תום לבו. במקום להציע הסדר עם נושיו, ביקש החייב להיפטר מחובותיו, מה שמעיד עוד יותר על חוסר רצונו לפרוע אותם. לאור ממצאים אלה, הגיע השופט למסקנה כי מצוקתו הכלכלית של החייב לא נבעה אך ורק מכשלים עסקיים ודחה את הבקשה תוך הסרת צו כינוס הנכסים וכל המגבלות הנלוות אליו.